בשנתיים האחרונות נרשמו בישראל התחייבויות רכש גומלין חדשות של חברות זרות בהיקף מצטבר של 1.7 מיליארד דולר, כך עולה מהדוח השנתי של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה והתעשייה. הדוח, שהוגש לשר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, מתעד גידול מתמשך במימוש עסקאות רכש גומלין ובהיקף ההתחייבויות החדשות, עם דגש על רכש ביטחוני.
לפי הנתונים, בשנת 2023 נרשמו 186 התחייבויות חדשות של 49 חברות זרות בעקבות התקשרויות עם שבעה גופי ממשלה שונים, בסכום כולל של 628 מיליון דולר. שיעור ההתחייבויות באותה שנה היה מאוזן יחסית: כ-55% מההיקף ברכש אזרחי, ו-45% ברכש ביטחוני. לעומת זאת, בשנת 2024 חל שינוי משמעותי, עם 259 התחייבויות חדשות של 75 חברות זרות, בהיקף של 1.14 מיליארד דולר – 85% מהן נבעו מעסקאות ביטחוניות.
בין הגופים הממשלתיים הבולטים שיצרו את מרבית ההתחייבויות בשנים אלו נמצא משרד הביטחון, עם התחייבויות בסך 887 מיליון דולר, שחלק ניכר מהן נוצרו בפרויקטים בהובלת חברת בואינג מארצות הברית. רכבת ישראל יצרה מחויבויות נוספות מול יצרניות ציוד ותשתיות: רכש הקרונות הוליד חיובים של אלסטום וסימנס בהיקף 161 מיליון דולר, ורכש מערכות איתות מגובה בהתחייבות נוספת של תאלס הגרמנית ב-8 מיליון דולר. חברת החשמל ביצעה התקשרויות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, חלקם מול BYD הסינית, שזכתה במכרז לאגירת אנרגיה בטכנולוגיית ליתיום יון, וחלקם מול הלניק היוונית, שסיפקה כבלים.
היקף המימושים בפועל בשנת 2023 (בגין עסקאות שבוצעו ב-2022) הגיע לשיא של 6 מיליארד דולר – עלייה של 43% לעומת השנה הקודמת. בשנת 2024 דווח על מימושים בהיקף דומה, 5.8 מיליארד דולר. למעלה מ-1,100 עסקים ומפעלים ישראליים נהנו מהפעילות בכל אחת מהשנים, בהם כ-700 עסקים קטנים ובינוניים וכ-190 חברות הפועלות בפריפריה.
רשפ"ת היא הגוף המפקח על יישום חוק רכש הגומלין בישראל. החוק מחייב חברות זרות לבצע רכש חוזר ושיתופי פעולה תעשייתיים בהתאם להיקף וסוג העסקה: 50% בעסקאות ביטחוניות, 35% בעסקאות שאינן מול מדינות החתומות על הסכמי GPA ו-18% בעסקאות אזרחיות מול מדינות חתומות.
שר הכלכלה ניר ברקת מסר כי "רכש הגומלין הוא כלי חשוב שמחזק את התעשייה הישראלית, מסייע בחיבורה לחברות ענק ולשווקים נוספים, ומאפשר העברת ידע רב". מנכ"ל המשרד מוטי גמיש הוסיף כי "שיתוף הפעולה התעשייתי הוא מנוף להשקעות ממשלתיות בתעשייה המקומית ומביא לתועלת כלכלית ארוכת-טווח גם לחברות הזרות". ראשת מערך התעשייה ברשפ"ת, נורית צור-רבינו, הדגישה את השילוב בין הרחבת הפעילות לבין אכיפה קפדנית: "אנו מקפידים על מימוש בשטח והפעלת כלים שיבטיחו שההתחייבויות יקוימו בפועל".
