בחודש יוני ירד שיעור האבטלה הרשמי ל-2.7%, לעומת 3.1% בחודש מאי. במקביל, נרשמה ירידה קלה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ל-62.6%, ובשיעור התעסוקה הכללי ל-60.8%. אף ששיעור האבטלה ירד, ניכרת ירידה משמעותית בשיעור המועסקים שעבדו בפועל במהלך החודש.
כאשר מנטרלים את אלו שנעדרו כל השבוע מעבודתם, שיעור התעסוקה האפקטיבי עמד ביוני על 56.8% בלבד – ירידה של ארבע נקודות אחוז ביחס למאי. מדובר בהחמרה שחורגת מהתנודות הרגילות בשוק העבודה, ומעידה על השפעה רוחבית על ההעסקה הפעילה במשק.
הסיבה המרכזית להיעדרות מהעבודה הייתה כלכלית: 52.2% מהנעדרים נעדרו בשל חוסר פעילות או סגירת מקומות עבודה, זינוק חד בהשוואה ל-8.7% בלבד בחודש הקודם. שיעור ההיעדרות עקב שירות מילואים ירד מעט ל-10.1%, ושיעור ההיעדרות מסיבות אחרות עלה ל-1.7%.
הפערים המגדריים ניכרים: 54.9% מהנשים שנעדרו מהעבודה ציינו סיבות כלכליות, לעומת 49.1% מהגברים. שירות מילואים היווה סיבה עיקרית להיעדרות של גברים – 18.9% – לעומת 2.3% בלבד בקרב נשים. שיעור הנשים שנעדרו מסיבות אחרות עמד על 1.9%, גבוה מהממוצע.
המדד המורחב, הכולל את כלל האנשים שאינם עובדים מסיבות כלכליות, פיטורין, סגירת מקום עבודה או התייאשות מחיפוש עבודה, עמד ביוני על 465 אלף איש – עלייה חדה לעומת 196 אלף במאי. זוהי כמעט הכפלה וחצי של אוכלוסיית הלא מועסקים בפועל תוך חודש אחד.
הסקר התבסס על כ-17,600 ראיונות שנערכו בטלפון בלבד בין 15 ל-24 ביוני. עקב תנודתיות גבוהה בתשובות ובמאפייני האוכלוסייה במהלך חודש הסקר, הופעל מקדם תיקון סטטיסטי ייעודי, שהותאם בנפרד ליישובים יהודיים וערביים.
השפעת מבצע "עם כלביא", שהתרחש במקביל לאיסוף הנתונים, מורגשת גם באי-יציבות במדגם וגם בתנודות החריגות במדדי ההעסקה. בשל כך נדרשו התאמות בנתוני הסקר לשם שמירה על מייצגיות בין שבועות המדידה.
הלמ"ס מציינת כי קיים הבדל בין הגדרות הסקר לבין מדדים שמפרסמים גופים אחרים, כמו שירות התעסוקה או הביטוח הלאומי. עם זאת, מתקיים תיאום בין הגופים במטרה להבין את מצב שוק העבודה באופן מדויק ככל האפשר.
