הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים מהסקר החברתי 2024, המשרטטים תמונה של דפוסי ההתנהלות הכלכלית של בני 20 ומעלה בישראל. רוב הנשאלים הצהירו כי הם נוהגים לשלם חשבונות בזמן – ממוצע 4.6 מתוך 5 – ושוקלים בזהירות את יכולתם לעמוד בהוצאה לפני קנייה – ממוצע 4.3.
רמת שביעות הרצון מהמצב הכלכלי האישי עמדה על 3.4. הנתון דומה גם בהצבת מטרות כספיות ארוכות טווח וניסיון להשיגן – 3.4. במקביל, ממוצע של 3.3 בלבד דיווחו כי נותרה להם יתרת זכות לאחר כיסוי הוצאות החודש.
כאשר נשאלו אם מצבם הכספי מגביל את יכולתם לפעול בתחומים החשובים להם, הממוצע עמד על 3.1. לגבי הקושי בהוצאות השוטפות, הממוצע עמד על 2.5 – נתון המעיד על כך שחלק מהציבור מתקשה "לגמור את החודש".
נכונות להוציא כסף היום על פני חיסכון לעתיד קיבלה ממוצע של 2.5. גם תחושת הידע בנוגע להשקעות פיננסיות עמדה על 2.5 בלבד, ונכונות לקחת סיכון בהשקעות ירדה עוד יותר – 2.0.
בפילוח קבוצות אוכלוסייה, נמצא כי נשים דירגו נמוך יותר את הידע להשקעות (2.2) לעומת גברים (2.9). בתחום שביעות הרצון הכלכלית, יהודים העניקו ציון ממוצע של 3.5 לעומת 3.1 בקרב ערבים. הפער בין המגזרים בולט במיוחד בנוגע לקושי בהוצאות שוטפות – 2.3 בקרב יהודים לעומת 3.4 בקרב ערבים.
בגילים צעירים יותר ניכרת נטייה להציב מטרות כספיות ארוכות טווח: ממוצע של 3.7 בגילי 20-44 לעומת 2.7 בלבד בקרב בני 65 ומעלה. בקרב בני 65 ומעלה נמדד ממוצע גבוה יותר ביכולת להותיר יתרת זכות בסוף חודש – 3.5 לעומת 3.0 בקבוצת גיל 45-64.
הסקר נערך בקרב 6,907 מרואיינים בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.3 מיליון תושבים.
