בסיכום הרבעון השני חמשת הבנקים הגדולים המשיכו להציג רווחי שיא עם בהיקף כולל של 8.3 מיליארד שקל. כזכור, בסיכום שנת 2024 הבנקים הציגו רווחי עתק בהיקף כולל של כ-30 מיליארד שקל ונראה כי גם בסיכום שנת 2025 הם בדרך להציג רווחי שיא. הריבית הגבוהה במשק היא הגורם המרכזי לרווחיות הבנקים, הכנסות מהריביות על הלוואות למשקי הבית ואשראי לעסקים הקטנים ובינוניים רק עולות, כך גם הכנסות הבנקים מגביית העמלות.
המערכת הבנקאית שכוללת את חמשת הבנקים הגדולים והמרכזיים היא מערכת ריכוזית, הבנקים לא צריכים להתחרות על לקוחות ולתת הטבות בדמות של הקלה בריביות על האשראי או ריבית גבוהה יותר על הפיקדונות. לאור המצב במערכת הבנקאות הריכוזית חוזרת שוב ושוב סוגיית היעדר התחרות בבנקים, כשאין תחרות בין חמשת הבנקים הגדולים מי שסובל בעיקר הם משקי הבית והעסקים הקטנים.
היו בעבר ניסיונות להחדיר מעט תחרות לשוק הבנקאות אבל המטרה מעולם לא הושגה, לאחרונה הוקמה ועדה בין-משרדית חדשה על ידי משרד האוצר ובנק ישראל שכל מטרתה היא לקדם את התחרותיות בבנקים. הוועדה פרסמה בשבוע שעבר את המלצותיה עם מתווה ברור ומסודר איך לקדם תחרות בשוק הבנקאות.
השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר התארח ד"ר עו"ד צבי גבאי, ראש מחלקת רגולציה במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ולשעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך, גבאי התייחס להמלצות הוועדה והעריך כי הפעם זה נראה שונה ביחס לניסיונות קודמים, לדבריו יש סיכוי טוב ליישום של המלצות הוועדה שיהיו אפקטיביות מאוד וישפיעו על הכיס של משקי הבית. גבאי הסביר באיזה אופן ראתה הוועדה את התחרות בבנקים ואילו הקלות זהירות ומחושבות היא מאפשרת ליישם כדי לעודד שחקנים חדשים להיכנס לשוק ולקבל רישיון בנקאי.
האם אנחנו מתקרבים למצב שבו סוף סוף נראה תחרות משמעותית בבנקים?
אני חושב שנעשו ניסיונות בעבר, הניסיונות לא נכשלו אבל בטח שלא הרגשנו אותם כאזרחים. עכשיו קורה פה משהו מאוד מעניין. התכנסה הוועדה ודנה בתחרותיות, הוועדה הפעם לא דיברה גבוהה גבוהה ולא ישבה מנותקת אלא ממש בדקה ועשתה עבודת שטח. הוועדה למעשה עשתה עבודת שטח שהיא מעין מהלך מלקחיים. מה זה אומר? מצד אחד הוועדה זיהתה את הגופים בישראל שכבר מחר יכולים להיות בנק. דוגמה קלאסית לגופים כאלה שיכולים להיות בנק – חברות כרטיסי האשראי.
זאת למעשה ההמלצה המרכזית של הוועדה? מי השחקנים החדשים שיכולים להיכנס לשוק?
כן, קודם כל הוועדה זיהתה את הגופים הללו. חברות כרטיסי אשראי הן פלח אחד, יש עוד גופים כאלה. זה בצד הראשון של המהלך אבל מעבר לזיהוי הגופים הפוטנציאליים, נעשתה תנועת מלקחיים שנייה שהיא לנסות לפתור תקלות רגולטוריות שיאפשרו את המהלך. מדובר בתנועה שבמובן מסוים משלימה אחת את השנייה, לכן הסיכויים שנרגיש את השינוי בכיס עולים.
אחת הבעיות המרכזיות להיעדר כניסה לשוק זה רגולציה כבדה מידי שמקשה על שחקנים חדשים להיכנס. הוועדה באה ויוצרת הקלות ברגולציה – באיזה הקלות מדובר?
כדאי קודם שנבין קודם את הרציונל ברגולציה בנקאית – בעיקרון לרגולציה פיננסית יש שני מודלים, מודל של יציבות והמודל השני הוא גילוי. בענייני חברות ביטוח או בנקים ברור שהדבר החשוב ביותר הוא שמירה על יציבות. הארמגדון, תרחיש האימה של הבנקים הוא קריסה של גוף בנקאי. הרגולטור חושש שבנק או חברת ביטוח יקרסו כי גלי ההדף ישפיעו על כולם, על כל המשק לא משנה אם אנחנו לקוחות של הבנק או לא. מבחינת החברות הציבוריות המשטר החשוב הוא גילוי – אומר בהקצנה, פחות אכפת לרגולטור אם חברה קורסת יותר אכפת לו שיהיו לו אינדיקציות שמאותתות על קריסה, כלומר החברה מחויבת בגילוי כל האירועים כדי שאפשר יהיה להעריך מראש את מצבה. בבנקים, כאמור, הנקודה המרכזית היא יציבות, ברגע שהמנדט של הרגולציה הוא יציבות למעשה זה מעכב ומקשה על פתיחת השוק לתחרות. אם אני כרגולטור פותח את השוק לתחרות, אני קצת מערער את היציבות.
לכן, אנחנו רוצים מצד אחד לוודא יציבות, גופים מפוקחים יציבים, עמידים לתנודות ורוחות בשווקים, מצד שני אנחנו רוצים לאפשר לגופים האלה להתחרות, לכן צריך בהיבטים מסוימים של רגולציה להקל. הדוח כולל 70 עמודים, הדוח כתוב פנטסטי באופן מנומק, מובנה, הדוח מתאר בדיוק את העבודה שעשו. למעשה הלכו ובדקו את החששות והכשלים והמענה הרגולטורי ורצו לראות איפה אפשר להפחית את הרגולציה.
לטענת גבאי, כדי להיות בנק חובה שיתקיימו שני אלמנטים – מתן פיקדונות ומתן אשראי, אלה הפונקציות המינימליות. לפי המצב היום – אם אתה רוצה להיות בנק בישראל, רישיון בנק זה רישיון לנהוג על משאית, זה לא כמו לנהוג על אוטובוס או קטנוע. אין אופציות קטנות יותר, הבנק צריך לספק את כל השירותים הבנקאיים וכמו כן לעמוד ברגולציות מחמירות. הוועדה באה וקובעת תנאים אחרים, אפשר להיות בנק קטן ולספק רק חלק קטן מהשירותים הבנקאיים.
במה הבנקים החדשים הקטנים יוכלו להתחרות?
הוועדה למעשה אומרת לבנקים – אתם לא חייבים משאית, בנק יכול להיות יותר קטן. הבנקים הקטנים יהיו רשאים להתמקד בשירות מסוים ורק אותו לתת, אפשר לתת שירותים מצומצמים יותר. יוכלו לתת אשראי למשקי הבית בלי לתת משכנתאות. יוכלו לתת שילוב של פיקדונות ואשראי בלבד. כיום אין שום תחרות בשוק הפיקדונות, השוק הזה הוא מאה אחוז בתחום הבנקאות אין לו תחרות. על פי הוועדה, הרגולציה תאפשר לבנקים הקטנים הקמת פיקדונות, ככל שיותר גופים יתנו פיקדונות יש אפשרות להתחרות על הריבית. כרגע הבנקים שנותנים אשראי בריבית גבוהה, מסתפקים בריבית נמוכה על הפיקדונות.
הציבור יוכל לראות ריביות גבוהות יותר על הפיקדונות עם כניסת הבנקים הקטנים לשוק?
כן, כשהבנקים יתחילו להתחרות נראה ריביות גבוהות יותר על הפיקדונות. במסגרת הוועדה למעשה גם מאפשרים לבנקים הקטנים לעסוק בתחומים שלבנקים הגדולים היום אסור. בנק קטן יכול להמשיך לספק שירותים אחרים שלא נוגעים בתחום הבנקאות. ברגע שבנק קטן הופך לבנק גדול, ההקלות ברגולציה מסתיימות כי אז אין מה להקל והרגולציה חוזרת להיות מחמירה.
על פי המלצות הוועדה חברות ביטוח יכולה להיות בנק?
חברת ביטוח עצמה לא תוכל להיות בנק, אבל יש גופים מוסדיים, בתי השקעות יוכלו להקים בנק קטן. ברגע שאותם גופים יקימו בנק קטן אז עלולים לצוץ ניגודי עניינים. לדוגמה, ועדת בכר ניתקה את הקרנות נאמנות וקופות הגמל מהבנקים, האם עכשיו בעקבות ההפיכה של אותם מוסדיים לבנק קטן הם יצטרכו להיפטר מהפעילות הזאת? אז לא, הם לא צריכים להחזיר, מאפשרים שהכל יהיה תחת אותה קבוצה.
אם המלצות הוועדה יאומצו ויהפכו להיות חוק, הציבור יוכל לישון בשקט? מדברים על הקלה ברגולציה זה יכול להיות מלחיץ בהקשר של בנקים?
צריך לשים לב איפה באות לידי ביטוי ההקלות ברגולציה. ההקלות הן זהירות ומאפשרות לבנקים להתמקד בפלחי עיסוק. צריך לשים לב במה ההקלות, לא מדובר בוויתור על הון עצמי. לדוגמה – פנסיה, היום כדי לקבל ייעוץ פנסיוני בנק חייב נוכחות בסניף, לעומת זאת, במסגרת ההקלות אומרים לבנקים הקטנים שזה בסדר שיעוץ הפנסיוני יהיה בפלטפורמה דיגיטלית.
נראה כהמלצות חיוביות שלא מסכנות יציבות? מה הסיכוי שזה יתממש ויכניס תחרות?
אני חושב שיש סיכוי גבוה מאוד, מדובר במהלך מעניין.
המפקח על הבנקים אמר על הוועדה שהמתווה שלה הוא תוצר משמעותי למשק, מסכים?
כן, מסכים. מדובר בתוצר שאנחנו כאזרחים ומשקי הבית נרגיש אותו.
נציין כי בתחילת השבוע פרסמו הבנקים הגדולים צעדים שכוללים הטבות ללקוחות, מה שעשוי היה להיתפס כניסיונות של הבנקים להתחרות על הלקוחות בעזרת ההטבות. בין ההטבות הללו חלוקת שתי מניות או הנחה בריבית על ההלוואות. למרות שמדובר בהטבות ששוות כסף, במציאות הקיימת הבנקים לא ממש צריכים להתחרות על לקוחות, והמניע האמיתי לצעדים הללו של הבנקים קשורים לחובה שמוטלת עליהם במסגרת המתווה של בנק ישראל. המערכת הבנקאית היא ריכוזית מידי ויש מעט מאוד שחקנים במערכת, לכן הבנקים בדרך כלל לא צריכים להציג תנאים אטרקטיביים כדי למשוך לקוחות.
את המהלכים האחרונים של הבנק צריך להבין לא כניסיון לייצר תחרות אלא כניסיון לעמוד במתווה ההטבות של בנק ישראל בהיקף כולל של 3 מיליארד שקל. במסגרת המתווה מחויבים הבנקים לחלק לציבור את ההטבות עד הרבעון הראשון של 2027.
המלצות חברי הוועדה שכללה את הגורמים הבכירים במשרד האוצר ובבנק ישראל, נתפסות חיוביות ועשויות לקדם את התחרותיות, הערכה היא שיש סיכוי שיקודמו ויועברו כחוק אבל עד אז מומלץ ללקוחות להתמקח על ריביות.
לה