ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק תאגידי מים וביוב, ולדחות בשנה את המועד המחייב מעבר לתאגוד אזורי.
המועד נקבע ל-1 בינואר 2026, אולם בימים אלה מתקיימת בחינה מעמיקה במשרד האנרגיה והמים באשר למבנה משק המים העירוני.
ההצעה שאושרה דוחה את המועד בשנה, על מנת לגבש בזמן הזה את המדיניות הממשלתית.
נציג משרד האנרגיה והתשתיות, עו״ד רועי גולדשטיין, טען כי קיימת חובת תאגוד אזורי וכי המשרד בוחן אופציה לתאגוד כזה, אך נדרש למשרד עוד זמן על מנת להגיע להסכמות לקידום התיקון לחוק. ח״כ דוד ביטן טען כי הוא מסכים לאפשר הארכה רק בשל הסיבה שמשרד האנרגיה מקדם רפורמה. ״כל הזמן אתם מרכינים ראש בפני ראשי רשויות שלא רוצים להתאגד. אז אם אתם רוצים לפטור אותם תביאו את זה בחקיקה״.
סמנכ"לית פרויקטים במשרד האנרגיה, טלי אלבז הגיבה כי השבוע יקבל המשרד התייחסות מהמשרדים השונים, ובזמן הזה לא נכון לתת פטור מתאגוד ל-3 שנים. ״הפטור הוא לשלוש שנים, ובזמן שאתה עושה רפורמה אתה נותן פטור כשאתה לא יודע מה רלוונטי לפטור. השבוע נקבל התייחסות מהמשרדים בריאות, פנים, אוצר, רשות המים והמשרד להגנת הסביבה ואנחנו לקראת קריאה ראשונה כך שלא צריך לתת פטור לשלוש שנים״, אמרה אלבז.
במהלך הדיון עלתה גם השאלה באשר לניהול העתידי של משק המים והביוב העירוני, תוך התייחסות גם להצעה של ח"כ איתן גינצבורג לתקן את החוק כך ששירותי המים והביוב יינתנו ישירות באמצעות הרשויות המקומיות ולא באמצעות תאגיד.
ח"כ גינצבורג התייחס לכך ואמר: ״הקמת תאגידי המים הייתה צעד חיובי, אבל התקדמנו מאז וחלק מההתקדמות זה להבין שהשלטון המקומי נמצא במקום אחר. ראינו איך הוא לוקח אחריות בשעות משבר וההתנהלות היום היא אחרת. נוצר מצב שבו לצד הדברים הטובים שעשו התאגידים יש השפעות נוספות, יש מנגנון מנופח בתאגידים, רשות המים דורשת הפרדה ככל הניתן מהרשויות למרות שמדובר בתאגיד עירוני. הדבר הזה יוצר מנגנון מנופח ואני בדעה שבמרחק של שנים יש אפשרות להעביר את ניהול משק המים גם לרשות מקומית שעומדת בסטנדרטים ראויים והוכיחה את עצמה״.
ביטן אמר כי הוא לא נגד להחזיר את התאגידים לעיריות וכי ניתן לדבר על כך. אבל קיימת בעיה כי משרד האוצר השקיע המון כסף בזמנו והיום הוא יכול לבקש את הכסף חזרה ונוצר מצב שבו אלה שלא רצו להתאגד ניצחו את המדינה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן התייחס גם להצעת ח"כ גינצבורג: ״יש כמעט תמימות דעים בין ח"כ גינצבורג לביני, לא כל דבר זה קואליציה ואופוזיציה. כולנו מדברים על השיפור במשק המים בשנים האחרונות והוא נובע לא מתאגידי המים, אלא מזה שיש משק כספי סגור. בעבר ראשי רשויות יכלו לקחת את הכסף של המים למקומות אחרים. אם היו עושים משק כספי סגור בעיריות היו משיגים את אותה תוצאה. במקום זה קיבלנו מנגנון מנופח של 56 מנכ"לים״.
עוד אמר כהן כי יש לצמצם את רשות המים כי היא לא יעילה וכי הצעה זו תבטל מאות משרות פוליטיות. וכי מחיר המים לצרכן ירד כי החברות יהיו ללא עובדים, רק עם הנכסים.
נציג אגף התקציבים, עידו מור, התייחס להצעת משרד האנרגיה, ואמר: "היא נתנה מענה כמעט לכל השאלות, לרבות הנכסים והמע"מ. מוקמות חברות ריקות רק עם הנכסים לנושא הזה. בשנה וחצי האחרונות התנגדנו מאוד לרפורמה, אבל הצלחנו להגיע למתווה ששני הצדדים יכולים לחיות איתו. האינטרס שלנו ושל משרד האנרגיה זה להבטיח שהמשק יוכל להמשיך להתנהל כמשק סגור. המשמעות של החזרת הנכסים והכספים לעיריות היא הורדת את משק המים לטמיון״.
היו"ר ביטן שאל בדיון האם מחיר המים ירד. מנכ"ל רשות המים ויו"ר המועצה, יחזקאל ליפשיץ, השיב: "המחיר לא ירד בצורה משמעותית". לעומת זאת, השר כהן הגיב כי "רשות המים מתנגדת כי היא אוהבת את השליטה, אבל זה יחסוך כסף".
ליפשיץ הוסיף כי כיום יש כ-20 רשויות שלא הקימו תאגידי מים וביוב והן מחויבות לקיים משק כספי סגור, ובכל הרשויות האלה נמצא שהן לא מקיימות משק כספי סגור. "אחד הדברים החשובים זה לוודא שהנושא הזה ייאכף", אמר. השר כהן הגיב: "הרשויות האלה מתנהלות בצורה מצטיינת בפרמטרים החשובים של גבייה ופחת מים, למרות שרשות המים לא מסייעת להם. אתם אלה שדורסים את החוק לצמצום התאגידים ולא מיישמים אותו". ח"כ גינצבורג אמר כי צריך לאזן: "המטוטלת הייתה קודם בצד אחד, הזיזו אותה לצד השני ועכשיו אנחנו רוצים לאזן ולהחזיר אותה למרכז".
היו"ר ביטן סיכם כי "אם תוך שבועיים ניתן יהיה לקדם את הצעת החוק הממשלתית למליאה, אז נוכל לדון בה. אך אם יתברר שהיא לא מתקדמת, הוועדה תקדם את הדיון בהצעת החוק של ח"כ גינצבורג, ותכניס בה את השינויים הדרושים".
