מנחושת לאור: העסקה של טאואר ואנבידיה שעשויה לשנות את הכללים

המעבר לתקשורת אופטית בתוך שבבים מבטיח מהירות של 1.6 טרה-ביט, חיסכון אנרגטי של עד 70% ופחות חום בחוות ה-AI - וטאואר הישראלית הופכת לשחקנית מפתח במרוץ שיכריע את עתיד תעשיית השבבים | ניתוח 
מרכזי נתונים של בינה מלאכותית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

מרכזי נתונים של בינה מלאכותית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

מערכות טכנולוגיות מתבססות על אחת משתי צורות להעברת אותות אלקטרוניים. הראשונה והוותיקה היא העברת אלקטרונים בכבלי נחושת, השנייה היא העברת פוטונים של אור בסיבים אופטיים.

מהירותם של גלי אור בריק היא גבול המהירות העליון בטבע – כמעט 300 אלף קילומטר בשניה. במעבר בחומר, כמו סיבים אופטיים, המהירות נמוכה יותר אך עדיין גבוהה ויעילה משמעותית משל אלקטרונים בקווי נחושת.

נחושת | צילום: שאטרסטוק
נחושת | צילום: שאטרסטוק

החיסרון הוא הצורך בהמרה של האותות האלקטרוניים הנשלחים לפולסים של אור, והמרה חוזרת שלהם לאותות אלקטרוניים בצד המקבל. ככל שנשלח מידע רב יותר בכבל נחושת, התנגדות הכבל לתנועת האלקטרונים דרכו גוברת.

ההתנגדות הזו גורמת ל-2 תוצאות: יותר אלקטרונים נעצרים ותנועתם מומרת לחום, ובהתאמה המידע הופך לפחות אמין ומכיל יותר שגיאות.

כדי לפתור את הבעיה יש צורך בשילוב של מגברים לאורך הקו שיגבירו ויתקנו את האותות. אך דעיכת האותות, יצירת החום ותוספת המגברים מגדילים מאוד את צריכת האנרגיה ועלויות הקירור, ומסיבה זו נעשה שימוש בסיבים אופטיים להעברת אותות למרחקים ארוכים.

חברת טאואר סמיקונדקטור, יצרנית השבבים הישראלית | צילום: MacroEcon, שאטרסטוק
חברת טאואר סמיקונדקטור, יצרנית השבבים הישראלית | צילום: MacroEcon, שאטרסטוק

בתוך השרתים עצמם, העברת המידע מתבססת עדיין על נחושת.

הנחושת מספקת את המהירות הנדרשת ביעילות, זולה יותר, ולא נדרש עבורה שימוש בממירים אופטיים. אבל עידן הבינה המלאכותית שינה את התמונה.

חוות השרתים שמשמשות לאימון ותפעול המודלים של הבינה המלאכותית, דורשים כוח עיבוד רב ככל האפשר ומסתמכים על כמויות עצומות של מידע. עם העלאת נפח המידע העובר בקווים, גם ייצור החום גובר והאות דועך במרחקים קצרים יותר.

התוצאה היא עלויות אנרגיה הולכות ותופחות, כשצריכת החשמל של המעבדים עולה במקביל לצורך במערכות קירור מסיביות ובזבזניות יותר.

ענקית השבבים אנבידיה | צילום: שאטרסטוק
ענקית השבבים אנבידיה | צילום: שאטרסטוק

עכשיו כל זה עומד להשתנות, וחברה ישראלית לוקחת חלק חשוב במהפך.

בשבוע שעבר נחתמה עסקה בין טאואר הישראלית לאנבידיה. במסגרת העסקה, אנבידיה תטמיע טכנולוגיה של העברת מידע בתוך השבב שתתבסס על אותות אופטיים, כשטאואר תספק את התכנון, והייצור בפועל יתבצע על ידי אינטל בארצות הברית.

הפיתוח הוא תוצאה של מחקר בתחום שנקרא Silicon Photonics, שמתמקד בשימוש בסיליקון עצמו כמדיום להעברת אותות לייזר.

טאואר פיתחה את הטכנולוגיה על בסיס סיליקון ניטריד, שמאבד פחות אנרגיה ומייצר פחות חום בהשוואה לסיליקון רגיל, והיא מותאמת במיוחד לצרכים של שרתי הבינה המלאכותית של אנבידיה.

כל ערוץ מידע אופטי יספק מהירות של 200 ג׳יגה ביט בשנייה, ושילוב של 8 גידים בכבל יספק מהירות כוללת של 1.6 טרה ביט בשנייה. העברת כמויות המידע האדירות האלו תתבצע תוך חיסכון באנרגיה של עד 70% בהשוואה לתקשורת מבוססת נחושת.

בתגובה לעסקה מנייתה של טאואר זינקה בחדות, והיא נסחרת במכפילי רווח שתואמים יותר חברת סטארט אפ. הצפי הוא כי תחום הפעילות יכניס לחברה כמיליארד דולר נוספים מדי שנה.

מניית טאואר מזנקת ב-11% אחרי שחתמה על הסכם עם אנבידיה

חשוב להזכיר כי טאואר אינה פועלת בחלל ריק. ברודקום פעילה כבר זמן רב בתחום הטכנולוגיה הפוטונית עבור שבבים, אך היא מתמקדת בפתרון אוניברסלי יותר שיתאים למגוון רחב של לקוחות.

אינטל מהווה גורם סיכון משמעותי משום שגם היא כבר מפתחת פתרון דומה, והייצור של הטכנולוגיה עבור טאואר עלול לקצר עבורה את הדרך להפוך למתחרה ישירה וחזקה יותר.

אין ספק שזהו תחילתו של מהפך, ובמקביל לצורך הגובר בכוח עיבוד ומרכזי נתונים, גם הקיבולת והתפוקה שלהם תשתפר ותתייעל בהתאם.

כותב הטור הוא שלמה שטראוס, מנהל טכנולוגיות, ערוץ 10.

שתפו כתבה זו:

guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
Dr Coffee
Dr Coffee
2 חודשים לפני

בסוף אינטל תגנוב לה את את התיכנון.ויעיפו אותה.היו צריכים להתעקש שהם יתכננו וגם ייצרו.