ב-7 באפריל 2011 נרשם רגע היסטורי כאשר מערכת "כיפת ברזל" יירטה לראשונה רקטה מעל שמי הדרום. מאז ועד היום, המערכת רשמה למעלה מ-10,000 יירוטים עם אחוזי הצלחה גבוהים מ-90%. בכך הפכה ממיזם טכנולוגי נועז, לנכס אסטרטגי וכלכלי המגן על העורף ועל חוסנו של המשק הישראלי.
שיתוף פעולה אסטרטגי: כך נולדה הכיפה
הצלחתה יוצאת הדופן של המערכת אינה מקרית. היא פרי שילוב כוחות הדוק ורב-שנים בין חברת רפאל לבין מנהלת "חומה" במפא"ת משרד הביטחון, חיל האוויר והתעשיות המשותפות. שיתוף פעולה זה, אפשר את השלמת הפיתוח בפרק זמן קצר של שנתיים וחצי בלבד. מדובר בהישג הנדסי חסר תקדים בקנה מידה בינלאומי.
המערכת תוכננה להתמודד עם מגוון רחב של איומים, החל מרקטות וטילים לטווח קצר ובינוני ועד לכטב"מים וטילי שיוט, והיכולת המודולרית שלה מאפשרת לה לפעול באופן עצמאי או כחלק ממערך הגנה רב-שכבתי רחב יותר.
לאורך השנים, נרשמה התרחבות גם לזירה הימית עם מערכת ה-C-Dome. היא מותקנת כיום על ספינות ה"סער 6" של חיל הים.
המערכת הימית רשמה את יירוט הבכורה המבצעי שלה באפריל 2024, במהלך מלחמת "חרבות ברזל".
"הצילה את חייהם של עשרות אלפי ישראלים"
מעבר להישג הטכנולוגי, הנהלת "רפאל" מדגישה את המשמעות העמוקה של המערכת לביטחון הלאומי. יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, מציין כי המערכת ייחודית ביכולתה להתמודד עם איומים בטווחים אלו "בעלויות סבירות המאפשרות הצטיידות מסיבית". לדבריו, היא משקפת את העליונות המדעית של ישראל ושל מהנדסי החברה.
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף על חשיבותה המכרעת של ההמצאה: "לא נגזים אם נאמר שעשרות אלפי ישראלים חבים להמצאה זו של טובי המוחות ברפאל את חייהם". בנוסף, הדגיש כי המערכת ממשיכה לעבור שדרוגים תכופים, כך שהיכולות הנוכחיות שלה מול קשת האיומים "עולות עשרות מונים על היכולות שהיו לה עם מסירתה לצה"ל לפני 15 שנים״.
סמל של חוסן והצלחה בינלאומית
ההצלחה המבצעית של "כיפת ברזל" לא נשארה רק בגבולות ישראל. המערכת זכתה בפרס ביטחון ישראל ומעוררת התעניינות רבה בעולם, כאשר אפילו חיל הנחתים האמריקני, המארינס, בחר להצטייד בה לחיזוק הגנתו האווירית.
כיום, המושג "כיפת ברזל" כבר חרג מזמן מהקשרו הצבאי והפך לסמל תרבותי לדימוי של חוסן ועמידות בחברה הישראלית. היא נחשבת למערכת המבצעית ביותר בעולם, כזו שרשמה יותר יירוטים ממרבית מערכות ההגנה העולמיות גם יחד.
