בניגוד בולט לגל האינפלציה של 21'-22', התמונה בארה"ב מצביעה על השלכות מהותיות יותר על הצרכן, וללא עודף חיסכון כמו אז, כך עולה מסקירה של יוני פנינג, חדר עסקאות מזרחי טפחות. מדד המחירים לצרכן מצביע על עלייה צפויה של 0.9% במרץ – העלייה החודשית החדה מאז גל האינפלציה של יוני 22'.
האינפלציה הכללית עלתה ל-3.3% שנתית – שיא של כשנתיים, אבל נמוך מהציפיות ל-3.4%. כמה מהסעיפים נעים באופן לא עקבי, כנראה כתוצאה מהשפעות חד פעמיות, כגון מכסים וחששות גיאופולטיות דאז.
אבל מנגד בולטת ירידה במחירי חלק מענפי השירותים. מעבר לזה, ה-PCE של פברואר מעיד כי השיהוי בעליות במדדי המניות הוא מהותי לכשעצמו מבחינת ההכנסה הפנויה, ועל זה יש להוסיף צמצום של תשלומי ההעברה הממשלתיים. מדד הסנטימנט הצרכני של אונ' מישיגן הצביע גם הוא על פסימיות חריגה עם שפל של כל הזמנים, על רקע זה.
צד ההיצע, בינתיים, ממשיך להיראות אינפלציוני יחסית, על פי סקר ה-ISM לענפי השירותים. אבל המדד כולו אופטימי מעט פחות משהיה, גם על רקע המדיניות הממשלתית.
בישראל הפסקת האש מול איראן מביאה לגל חריג יחסית של אופטימיות. שילוב של תקווה להסדר עם לבנון, מדד המחירים הנמוך במעט מהציפיות בארה"ב, ושבוע מסחר מוצלח בוול סטריט הביאו את הדולר/שקל מטה, בשבוע האחרון, לסביבת 3.03 – הרמה החזקה ביותר של השקל מאז אמצע שנות ה-90.
הרמה הנוכחית של הדולר/שקל גוזרת כמובן משמעות גם מבחינת צד היבוא, וההשפעה על האינפלציה, אגב כך. אבל מעבר לזה, במזרחי מעריכים כי בשלב הזה תספיק יציבות אינפלציונית כדי לדרוש את בנק ישראל לשאלת השפעת אותו שער החליפין על היצוא המקומי.
תגובת השוק, בינתיים, היא מתונה, לכיוון של ציפייה לשתי הורדות ריבית בשנה הקרובה, במקום אחת עד לא מזמן.
באירופה, מדד המחירים ליצרן של פברואר מבטא בעיקר את מחירי האנרגיה הנוחים ששררו ביבשת, במהלך החודש. כמובן שצפויות עליות משמעותיות במרץ. אבל הירידה במחירי הגז הטבעי בימים האחרונים, יחד עם צד היצע שניכר שיש לו קיבולת נוספת, תומכים באפשרות שלא יידרש צמצום מוניטרי משמעותי בקרוב.
