למרות התערבויות ממשלתיות אחרונות לייצוב הין, מעמדה של יפן כיבואנית אנרגיה מרכזית יוצר פגיעות מדאיגה: עליית מחירי הנפט בעולם מרחיבה את הגירעון המסחרי וכופה זרימת הון החוצה, שמנטרלת את המאמצים לתמוך בשער החליפין.
פיחות זה מוחמר עוד יותר בשל פער ריביות מתמשך בין השוק המקומי לשווקים העולמיים, מה שמוביל לבריחת הון עקבית. באפריל, חששות אלו הביאו להיחלשות הין אל מעבר לרמה של 160 ין לדולר, אם כי התערבות מאוחרת יותר בשוק סיפקה הפוגה קצרה.
באופן פרדוקסלי, שוק המניות הפגין חוסן, גם כאשר בוחנים אותו במונחים דולריים משווים. מונע מהזינוק בתחומי הבינה המלאכותית (AI), המוליכים למחצה ומרכזי הנתונים, מדד הניקיי 225 הגיע לאבן דרך היסטורית של 60,000 נקודות. דוחות רווחי החברות האחרונים מדגישים גם צמיחה באוטומציה תעשייתית ובאלקטרוניקה, המסייעת לקזז את הקשיים הנובעים מעלויות האנרגיה.
עם זאת, צמיחה זו נותרת לא אחידה: בעוד המגזרים הטכנולוגיים משגשגים, הביקוש המקומי וענף הרכב ממשיכים להשתרך מאחור. בסופו של דבר, ללא שינוי יסודי במדיניות המוניטרית או התייצבות במחירי הסחורות, המטבע נותר כלוא בסביבה של מגמת ירידה.
כותב הטור הוא ד"ר גיל בפמן, כלכלן מוביל ולשעבר האסטרטג הראשי של בנק לאומי.
