פרויקט להקמת צינור להעברת נפט גולמי מקנדה לארה"ב קרוב להבטחת מינימום ההתחייבויות הנדרש מחברות הנפט כדי לצאת לדרך. כך מסרו לרויטרס מקורות המעורבים בנושא.
הצינור, שיחבר בין אלברטה, קנדה לוויומינג, ארה"ב, מוצע על ידי חברת הצינורות הקנדית South Bow Corp ושותפתה האמריקאית Bridger Pipeline.
אם יצא לפועל, הצינור עשוי להגדיל את ייצוא הנפט הגולמי מקנדה לארה"ב בשיעור של יותר מ-12%, ולהביא את יכולת השינוע הנחוצה לתעשייה הקנדית.
ארה"ב מתכוננת לחסום את נמלי איראן – ומחיר הנפט חצה את רף 100 הדולר
הקשר פוליטי: מביידן לטראמפ
בסוף השבוע האחרון, חתם הנשיא דונלד טראמפ, על צו המעניק אישור חוצה גבולות לפרויקט. זאת לאחר שבשנת 2021 ביטל הנשיא ג'ו ביידן את ההיתר להקמת צינור ה-Keystone XL, באופן רשמי. זאת כאשר זהו הצינור הגדול האחרון שהוצע בין המדינות.
בעוד שההצעה החדשה עוברת במסלול שונה בתוך ארה"ב מזה של Keystone XL המבוטל, החלק של חברת South Bow יחייה כ-150 קילומטרים של צינור בצד הקנדי שכבר נבנו ועומדים ללא שימוש. הצינור יתחבר לפרויקט של Bridger במונטנה ויימשך כ-1,000 ק"מ עד לגרנזי, וויומינג.
חברות נפט התחייבו לשינוע של לפחות 400,000 חביות ביום. זאת כאשר הקיבולת הראשונית עומדת על 550,000 חביות ביום. מתוכם ההתחייבויות מהוות כ-72%.
בנוסף, לפי הדיווח, הקיבולת המקסימלית העתידית שואפת להגיע עד ל-1.13 מיליון חביות ביום.
המפעילות שואפות להגיע ל-450,000 חביות, המהוות כ-80% מהקיבולת, לפני תחילת הבנייה.
הצורך ביכולת שינוע
ההתחייבויות הללו מסמנות את הלהיטות של יצרניות הנפט הקנדיות למצוא פתרונות שינוע. במשך שנים, תפוקת הנפט של קנדה, המתפקדת כיצרנית הרביעית בגודלה בעולם, הוגבלה בשל מחסור בצינורות.
בעוד שחברות אחרות כמו Enbridge ו-Trans Mountain פועלות להרחבת קווים קיימים, הפרויקט של Bridger נחשב לאחת האופציות הכלכליות ביותר להגדלת האספקה ממערב קנדה עד סוף העשור.
אנליסטים מציינים כי למרות שגרנזי אינה שוק סופי לנפט גולמי, יהיה צורך לבנות קישורים נוספים למרכזי זיקוק באוקלהומה, אילינוי ומפרץ מקסיקו.
עם זאת, המומחים סבורים כי מדובר בגישה הלוגית ביותר להוספת יכולת שינוע נחוצה ללא קשר לרקע הגיאופוליטי.
