גל רגולציה חדש וחסר תקדים שוטף בימים אלה את האיחוד האירופי וארה"ב, כאשר ממשלות, בתי משפט ומחוקקים מגבירים את הלחץ על ענקיות הרשתות החברתיות בעקבות שורת חשיפות על השפעת הפלטפורמות על צעירים.
במרכז הסערה עומד הסדר משפטי תקדימי שנחתם בין סנאפצ'אט, יוטיוב וטיקטוק לבין מחוז חינוך בקנטקי, לאחר תביעה שטענה כי הפלטפורמות תרמו להחרפת משבר בריאות הנפש בקרב תלמידים ויצרו נטל כלכלי על בתי הספר. ההסכם נחתם בבית משפט פדרלי בקליפורניה, אך אלפי תביעות דומות של מחוזות חינוך והורים פרטיים עדיין ממתינות להכרעה.
צפו בקטע:
לדברי מומחים, עצם ההסדר מאותת על שינוי תפיסתי עמוק: העולם מתחיל להתייחס לרשתות החברתיות לא רק כפלטפורמות טכנולוגיות, אלא גם כגורם בעל אחריות ישירה לנזקים חברתיים ונפשיים. ברקע עומדים מחקרים רבים שמצביעים על כך שהחברות הכירו בזמן אמת במנגנונים ממכרים בפלטפורמות ובהם גלילה אינסופית, התראות מותאמות אישית והפעלת מניפולציות התנהגותיות המכונות "Dark Patterns", שנועדו להאריך את זמן השהייה של המשתמשים, במיוחד קטינים.
בדיון הודגש כי החברות מעדיפות להגיע להסדרים כספיים כדי להימנע מחשיפה של מסמכים פנימיים, דוחות מחקר ופרטי האלגוריתמים שלהן. לפי ההערכות, עבור החברות מדובר בתשלום נמוך יחסית לעומת הסיכון שבחשיפת מידע שעשוי להוביל לרגולציה רחבה או לפגיעה במודל העסקי.
המומחים השוו את ההתמודדות הנוכחית לזו שנרשמה בעבר מול תעשיות כמו טבק ואסבסט תחומים שבהם לקח שנים רבות עד שהמדינות הכירו בהיקף הנזק ופעלו להגבלתו. לטענתם, גם במקרה של הרשתות החברתיות, העולם מתעורר באיחור להשפעה המצטברת על ילדים, בני נוער וגם מבוגרים.
סוגיה נוספת שעלתה היא שאלת האחריות המשפטית של הפלטפורמות. במשך שנים טענו החברות כי הן משמשות רק "צינור" להעברת תוכן, אך מבקרים מדגישים שכאשר האלגוריתם עצמו קובע אילו תכנים יקודמו ולמי מדובר בהתערבות פעילה, ולכן גם באחריות ישירה. הטענה הזו עומדת בלב הוויכוח סביב Section 230, הסעיף בחוק האמריקאי שמגן על פלטפורמות מפני אחריות משפטית לתכנים שמעלים משתמשים.
במקביל, מדינות שונות כבר בוחנות צעדים מעשיים. אוסטרליה, למשל, מקדמת רגולציה שתדרוש אימות גיל והגבלות שימוש עבור קטינים. לדברי המשתתפים בדיון, לחברות כבר קיימת היכולת הטכנולוגית לזהות גיל משתמשים ולהתאים חסימות, אך הן אינן מיישמות זאת באופן רחב מחשש לפגיעה בהיקף השימוש ובהכנסות מפרסום.
הדיון הציבורי סביב הרשתות מתרחב גם מעבר לילדים. מבקרים מציינים את תרומתן להפצת פייק ניוז, השפעה על עיצוב דעת קהל, קידום מגמות פוליטיות ושימוש באנונימיות להפצת מידע כוזב. על רקע זה גוברת הקריאה להטלת רגולציה משמעותית יותר לרבות קנסות כבדים, חובת שקיפות אלגוריתמית ואחריות מוגברת על התכנים המופצים בפלטפורמות.
