המרוץ לחלל: מאסק, בזוס וסין – הקרב על כלכלת העתיד

פיצוץ הטיל של בלו אוריג'ין טלטל את תוכנית החלל האמריקאית והחזיר את הזרקור לקרב בין אילון מאסק לג'ף בזוס • בזמן שנאס"א מנסה להחזיר אסטרונאוטים לירח ולהקים בסיס קבוע עד תחילת העשור הבא, סין מתקדמת לעבר נחיתה מאוישת משלה • מאחורי החזון המדעי מסתתר מאבק גיאופוליטי וכלכלי שעשוי לייצר תעשייה של טריליוני דולרים

הפיצוץ הדרמטי של טיל New Glenn של Blue Origin בסוף השבוע האחרון לא היה רק אירוע הנדסי חריג. עבור רבים בתעשיית החלל הוא סימן את אחד מרגעי המפתח במרוץ החדש לירח – מרוץ שבו מתמודדים לא רק ארצות הברית וסין, אלא גם שניים מהאנשים העשירים בעולם: אילון מאסק וג'ף בזוס.

כדור האש הענק שהתפשט מעל קייפ קנוורל שבפלורידה העלה מחדש שאלות לגבי יכולתה של ארצות הברית לעמוד ביעדים השאפתניים שהציבה לעצמה בדרך לחזרה לירח. במקביל, הוא העניק יתרון משמעותי נוסף ל-SpaceX של מאסק, שהופכת יותר ויותר לשחקנית הדומיננטית בתוכנית החלל האמריקאית.

הקרב הפרטי שהפך למשימה לאומית

במשך שנים נתפסה היריבות בין מאסק לבזוס כמאבק אגו בין שני מיליארדרים. אלא שכיום מדובר בתחרות בעלת משמעות לאומית ובינלאומית.

שתי החברות, SpaceX ו-Blue Origin, קיבלו מנאס”א מיליארדי דולרים לפיתוח כלי נחיתה שיאפשרו להחזיר בני אדם לירח לראשונה מאז תוכנית אפולו. אלא שבעוד SpaceX ממשיכה להתקדם עם פיתוח ה-Starship, הפיצוץ האחרון של New Glenn עלול לעכב משמעותית את תוכניותיה של Blue Origin.

המשמעות היא שנאס"א עלולה למצוא את עצמה תלויה עוד יותר במאסק, בדיוק בתקופה שבה היא מבקשת להאיץ את קצב ההתקדמות מול סין.

מאסק משנה כיוון: ממאדים לירח

במשך יותר משני עשורים היה מאדים היעד המרכזי של אילון מאסק. הוא דיבר שוב ושוב על הקמת מושבה אנושית בכוכב האדום ואף כינה בעבר את הירח “הסחת דעת”.

אלא שבחודשים האחרונים מסתמן שינוי אסטרטגי משמעותי. מאסק מדבר כעת בגלוי על הקמת "Moonbase Alpha" – בסיס ירחי קבוע שיהווה, לדבריו, אבן דרך בדרך להרחבת הפעילות האנושית בחלל.

אילון מאסק | צילום: שאטרסטוק
אילון מאסק | צילום: שאטרסטוק

הרעיון אינו מסתכם רק במשימות מחקר. לפי החזון של מאסק, הירח עשוי להפוך בעתיד למוקד תשתיות טכנולוגי, שיכלול מתקני אנרגיה, תקשורת לוויינית ואפילו מרכזי מחשוב הקשורים לפעילות הבינה המלאכותית של קבוצת החברות שבשליטתו.

עבור מאסק, הירח כבר אינו תחנת מעבר למאדים אלא יעד אסטרטגי בפני עצמו.

בזוס ממשיך להתקדם למרות המכה

גם לאחר הפיצוץ האחרון, ב-Blue Origin מבהירים כי התוכניות אינן משתנות.

בזוס משקיע כבר שנים מיליארדי דולרים מכספו האישי בפיתוח תשתיות חלל. בניגוד לגישתו של מאסק, שמקדש מהירות וניסויים תכופים, Blue Origin מקדמת אסטרטגיה זהירה יותר המבוססת על פיתוח הדרגתי.

בלב התוכנית ניצבת נחתת הירח Blue Moon, שאמורה להוביל ציוד, אספקה ובהמשך גם אסטרונאוטים אל פני הירח במסגרת תוכנית ארטמיס של נאס"א.

אולם כעת, לאחר אובדן אחד הנכסים החשובים ביותר של החברה, הדרך לשם עשויה להיות ארוכה ומורכבת יותר.

"ארטמיס 2" של נאס"א יוצאת למשימתה להקיף את הירח | צילום: רויטרס

נאס"א חולמת על יישוב אנושי ראשון מחוץ לכדור הארץ

היעד הסופי של ארצות הברית גדול בהרבה ממשימת נחיתה בודדת.

בשבועות האחרונים חשפה נאס"א תוכניות מפורטות להקמת בסיס קבוע בקוטב הדרומי של הירח עד שנת 2032. הבסיס אמור לאפשר שהייה ממושכת של אסטרונאוטים באמצעות הפקת מים וחמצן ממשאבי הירח, שימוש באנרגיה גרעינית ואנרגיה סולארית, והפעלת מערכות רובוטיות מתקדמות.

אם התוכנית תצליח, יהיה זה היישוב האנושי הראשון מחוץ לכדור הארץ – הישג שיסמן עידן חדש בחקר החלל.

אלא שגם בתוך נאס"א יש מי שמטילים ספק בלוחות הזמנים. פיתוח כלי הנחיתה, תשתיות האנרגיה והמערכות התומכות עדיין רחוק מהשלמה, ומומחים רבים מעריכים כי חלק מהיעדים עשויים להידחות בשנים ארוכות.

סוכנות החלל האמריקאית נאס"א | צילום: שאטרסטוק
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א | צילום: שאטרסטוק

סין סוגרת פערים במהירות

הדחיפות האמריקאית נובעת בעיקר מיריבה אחת: סין.

בשנים האחרונות הפכה תוכנית החלל הסינית לאחת המתקדמות בעולם. בייג'ינג כבר מפעילה תחנת חלל עצמאית, השלימה שורת משימות ירח מוצלחות וכעת מציבה יעד ברור – נחיתה מאוישת על הירח עד שנת 2030.

במקביל, סין מאחדת את תוכניות החלל המאוישות והבלתי מאוישות שלה במסגרת תוכנית לאומית רחבת היקף, מתוך מטרה להקים בעתיד תשתית מחקר קבועה על פני הירח.

ניסוי של סין לחלל | צילום: שאטרסטוק

עבור וושינגטון, מדובר ביותר מתחרות מדעית. כמו במרוץ לחלל מול ברית המועצות בשנות ה-60, גם הפעם מדובר במאבק על יוקרה, השפעה ויכולת טכנולוגית.

לא רק חלל: גם שוק של טריליוני דולרים

מאחורי החזון הרומנטי של חזרה לירח מסתתר גם פוטנציאל כלכלי עצום.

אנליסטים מעריכים כי כלכלת החלל העולמית עשויה להגיע לשווי של טריליוני דולרים בעשורים הקרובים. התעשייה כוללת לא רק שיגורי חלל, אלא גם תקשורת לוויינית, שירותי אינטרנט, מערכות בינה מלאכותית, רובוטיקה, אנרגיה, כריית משאבים ותשתיות תחבורה מחוץ לכדור הארץ.

SpaceX | צילום: שאטרסטוק
SpaceX | צילום: שאטרסטוק

זו אחת הסיבות לכך שהמשקיעים עוקבים בדריכות אחר כל התפתחות במרוץ לירח. הצלחה של SpaceX עשויה לחזק עוד יותר את מעמדה לקראת הנפקה עתידית שעשויה להיות מהגדולות בהיסטוריה. מנגד, התאוששות מהירה של Blue Origin תשמור על תחרות ותפחית את התלות של ממשלת ארה"ב בשחקן יחיד.

ג'ף בזוס | שאטרסטוק
ג'ף בזוס | שאטרסטוק

המרוץ של המאה ה-21

לפני יותר מחמישים שנה התחרו ארצות הברית וברית המועצות על הזכות להיות הראשונות להגיע לירח. כיום המרוץ מורכב הרבה יותר. ממשלות, חברות פרטיות, משקיעים וטכנולוגיות בינה מלאכותית משתלבים יחד במאבק על הדור הבא של הכלכלה העולמית.

פיצוץ New Glenn הזכיר עד כמה הדרך לירח עדיין מסוכנת ומלאת מכשולים. אך הוא גם המחיש את גודל ההימור: מי שיצליח להוביל את ההתיישבות האנושית הראשונה מחוץ לכדור הארץ עשוי לקבוע כיצד ייראה עידן החלל הבא ומי ירוויח ממנו.

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות