כריסטופר וולר, חבר מועצת הנגידים של הפדרל ריזרב, טוען כי התפשטותם הגלובלית של המטבעות היציבים עשויה להציל וגם להעצים את הדומיננטיות של הבנק המרכזי האמריקאי.
במהלך כנס בקרואטיה, הסביר וולר היום (ראשון), כי עבור מדינות המאמצות את המטבעות הללו, מדובר במערכת הדומה למשטר שער חליפין קבוע. כתוצאה מכך, אותן מדינות מייבאות באופן ישיר את המדיניות המוניטרית של ארה"ב, מה שמרחיב את טווח ההשפעה של הפד.
דברים אלו תואמים את הצהרותיו הקודמות מפברואר 2025, אז הביע תמיכה במטבעות יציבים ככלי לביצור מעמד הדולר כמטבע הרזרבה העולמי, תחת מסגרת רגולטורית ברורה. מטבעות אלו נועדו לשמור על ערך קבוע באמצעות החזקת נכסים נזילים כמו דולרים או אג"ח ממשלתי ביחס של אחד לאחד.
במקביל, תקף וולר בחריפות את הרעיון של מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים, וכינה אותם "פתרון שמחפש בעיה שאינה קיימת בשוק". לטענתו, זו הסיבה שמרבית הבנקים המרכזיים הגדולים עצרו את פיתוחם, למעט הבנק המרכזי האירופי וסין.
וולר המשיך ועקץ את המצב בסין, וציין כי האזרחים שם מעדיפים להשתמש באפליקציות ארנק דיגיטלי מסוג וויצ'ט, או אליפיי, העיקר לא להשתמש במטבע הדיגיטלי הריבוני אותה הוא כינה "מטופש".
סגן נשיא הבנק המרכזי האירופי הנכנס, בוריס ווייצ'יץ', מיהר לתקן את וולר והבהיר כי "עשרים ואחת מדינות גוש האירו מחויבות לפרויקט היורו הדיגיטלי", שמתוכנן להשקה בשנת 2029 לאחר שלב פיילוט.
האירופים רואים במטבע הדיגיטלי כלי להבטחת ריבונותם המוניטרית ולצמצום התלות בחברות תשלומים אמריקאיות כמו ויזה ומאסטרקארד, וכן במטבעות יציבים הצמודים לדולר.
בכירים באירופה, ובהם נשיאת הבנק המרכזי כריסטין לגארד, מותחים ביקורת קבועה על המטבעות היציבים, ומזהירים כי אפילו גרסאות הנקובות ביורו עלולות לייצר סיכונים משמעותיים ליציבות הפיננסיות העולמית ולהעברת המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים.
יש לציין שבנק ישראל בוחן הנפקה של שקל דיגיטלי שיופעל כמטבע מרכזי על ידי הבנק, ולא מטבע גלובלי מהסוג שמכונה "סטייבלקוין" שהוא בעצם מטבע דיגיטלי עצמאי, שמוצמד לערך הדולר או לחילופין אירו כדי לשמור על יציבות, ומצד שני מחזיק את היתרונות של מטבע דיגיטלי בכך שהתשלום בו הוא מהיר ומיידי.
