ממשלת הודו פרסמה היום (שישי) צו נשיאותי רשמי, שמטרתו היא לבלום את בריחת הכסף מהמדינה. הודו הכריזה על פטור ממס על ריבית מאג"ח ממשלתיות וממס רווחי הון עבור משקיעים זרים ועבור הבנק להסדרים בינלאומיים. המהלך מגיע כדי לחזק את מטבע הרופי, למשוך יותר כסף זר לאג"ח ממשלתיות ולהגדיל את הביקוש להשקעה באג"ח הממשלתי.
המדיניות של הודו הגיעה בעקבות פגיעה קשה שספגה המדינה בשווי הרופי, שנחשב כעת לאחד המטבעות החלשים ביבשת אסיה.
כך, מעבר לעלייה במחירי הנפט, הרופי נחלש גם בגלל שמשקיעים זרים הוציאו כסף בכמויות גדולות מהודו. לפי נתוני NSDL: מניות הודיות נמכרו בהיקף של כ- 27.6 מיליארד דולר רק מאז תחילת השנה (2026), עלייה משמעותית של כ-46% משנה שעברה (כ-18.9 מיליארד דולר).
עצם העובדה שמשקיעים מוכרים מניות ואג"ח הודיות בכמויות כאלה הביאה ליציאה של דולרים מהמדינה, וכמו כן לפגיעה במטבע ההודי, שנחלש ביותר מ-6% מתחילת השנה.
עד להקלות החדשות שהוכרזו היום, משקיעים זרים שילמו מס רווח הון של כ-12.5% על מניות ואג"ח שמוחזקות מעל 12 חודשים, וגם מס ניכוי של 20% על ריבית מאג"ח ממשלתיות.
כעת, הבנק המרכזי של הודו הודיע על מתן גישה ליותר אג"ח ממשלתיות עבור משקיעים זרים, הסרת מגבלות על השקעות קצרות טווח ועל ריכוז השקעות.
כלומר הודו מנסה להפוך את השוק שלה לנגיש וידידותי יותר עבור משקיעים זרים דרך הסרת מגבלות מסוימות על כמות ההשקעה שניתן לבצע בנייר ערך מסוים ולהקל על משקיעים להיכנס ולצאת מהשוק. בנוסף, נרשם גם ניסיון לעודד את ההודים שמתגוררים מחוץ למדינה לתמוך בכלכלה שלה באמצעות ביטול של הצורך לרישום אצל הרגולטור.
לכן, הודו נמצאת במאבק על ההון הזר שיוצא, והיא מנסה לפתור את הבעיה הזו באמצעות ביטול והקלה של מסים על משקיעים זרים, שיחולו רטרואקטיבית מתאריך ה-1 באפריל (2026), כלומר, היא משפרת את תנאי ההשקעה עבורם.
