נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל אייל זמיר העניקו היום (רביעי) את פרס ביטחון ישראל לשנת 2026 לחמישה פרויקטים מצטיינים, אשר תרמו תרומה משמעותית לביטחון המדינה ולשמירה על עוצמתה הטכנולוגית והמבצעית.
הפרס, שעמד השנה בסימן מבצעי "שאגת הארי" ו"עם כלביא", הוענק לצוותים משותפים של משרד הביטחון, צה"ל, המוסד, השב"כ והתעשיות הביטחוניות. בטקס השתתפו גם ראש המוסד, רומן גופמן, ראש השב”כ, דוד זיני ובכירים נוספים במערכת הביטחון.
בין הפרויקטים הזוכים בלטה מערכת נשק ייחודית, פרי פיתוח וייצור ישראלי, אשר הופעלה בשדה הקרב והביאה להישגים יוצאי דופן. לפי משרד הביטחון, למערכת תרומה אסטרטגית משמעותית והיא היוותה חלק מרכזי במערכה מול איראן. הפרס הוענק לזרוע האוויר בצה"ל, למשרד הביטחון ולחברת רפאל.
פרויקט נוסף שזכה בפרס הוא מערכת מבצעית מסווגת, המאפשרת להרחיב באופן משמעותי את סל היכולות האיסופיות והמבצעיות של המוסד במגוון רחב של משימות. במשרד הביטחון ציינו כי מדובר בפרויקט המשלב חדשנות טכנולוגית ותעוזה מבצעית יוצאת דופן. הפרס הוענק למוסד לתפקידים מיוחדים, ל-התעשייה האווירית ולזרוע האוויר בצה”ל.
גם פרויקט מיבצוע ומימוש תוכנית לווייני "אופק 13" ו"אופק 19" זכה בפרס. על פי משרד הביטחון, הלוויינים מאפשרים למערכת הביטחון לקבל מודיעין איכותי ומהימן בכל נקודת זמן ומהווים פריצת דרך הן מבחינת הביצועים והן מבחינת נפח ומשקל. הפרס הוענק לחטיבת מערכות טילים וחלל וחטיבת אלתא של התעשייה האווירית, למנהלת החלל וליחידת המו”פ במפא"ת שבמשרד הביטחון וליחידה 9900 באגף המודיעין בצה"ל.
עוד בין הזוכים: פיתוח טכנולוגי של יחידה 81 באגף המודיעין בצה”ל, שנועד לתת מענה לבעיה מבצעית ייחודית שהעסיקה את מערכת הביטחון לאורך זמן. הפרויקט מציע פתרונות מורכבים, חדשניים ומדויקים, והפרס הוענק למערך המ"מ, ליחידה 8200, לחטיבת המחקר באגף המודיעין ולתעשייה האווירית.
הפרויקט החמישי שזכה בפרס עוסק בפיתוח מערכות לוחמה אלקטרונית לשמירת העליונות האווירית של חיל האוויר. במשרד הביטחון ציינו כי מדובר בפריצת דרך עולמית, שהקנתה לישראל יכולות מתקדמות בכלל גזרות הלחימה. עוד נמסר כי המערכות הוכיחו את עצמן בשדה הקרב והיו בין הגורמים המרכזיים במניעת יירוט של כלי טיס מאוישים. הפרס הוענק למפא”ת, למוסד, לזרוע האוויר, לחברת אלביט מערכות באמצעות אלישרא, לרפאל וליחידה 8200.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר בטקס: "כשאנו מעניקים את הפרס אנו מוקירים את היצירתיות, את התעוזה ואת כושר ההמצאה בצה"ל, במערכות הביטחון השונות. אך כפי שאנו למדים שוב ושוב, אסור לנו לקחת שום דבר כמובן מאליו ועלינו להמשיך ולהבטיח שלושה אלמנטים: הראשון, הוא הגמישות וההתאמה למציאות המשתנה. במציאות שבה אנו חיים, ערכן של ההמצאות הישראליות לא יסולא בפז. האלמנט השני הוא המגוון האנושי והמחשבתי, והשלישי הוא הרוח הישראלית המדהימה שעומדת בבסיס כל ההמצאות, וכל ההישגים.
גם עכשיו, כמו תמיד, רק ביחד אנחנו נעמוד מול כל האתגרים, אך דווקא באירוע כזה בו אנו מוקירים את הפתרונות הכי יצירתיים, עלינו לזכור גם את הדברים הכי פשוטים – היכן שיעבור קו המחרשה, שם יעבור גבולנו. ביטחוננו עומד גם על חיי שגרה, ועל התיישבות. על מקבלי ההחלטות לשים אותם בראש סדרי העדיפויות, ולאפשר חיי שגרה ועשייה ברוכה, תוך כדי מערכה."
שר הביטחון, ישראל כ"ץ, אמר: "היכולת להעמיד לרשות כוחותינו, בהגנה ובהתקפה, את האמצעים המתקדמים ביותר בעולם, פרי הפיתוח של המוח הישראלי – היכולת הזאת מאפשרת את עוצמתה האדירה של מדינת ישראל, של מערכת הביטחון ושל התעשיות הביטחוניות הישראליות.
בשנה האחרונה ראינו, בזירות קרובות ורחוקות כאחד, כיצד היכולות, המערכות והפיתוחים פורצי הדרך באים לידי ביטוי במערכה מול אויבינו. השילוב בין הטכנולוגיות המובילות מסוגן ובין הגבורה של המפקדים והלוחמים, באוויר, ביבשה ובים, הוא שאיפשר לפגוע באויבינו באיראן, בלבנון, בעזה ובזירות נוספות והעניק למדינת ישראל עליונות מבצעית, מודיעינית וטכנולוגית חסרת תקדים".
בראש ועדת הפרס עמד אלוף (מיל') מאיר כליפי, ולצדו אלוף (מיל') איציק תורג'מן, נציג האקדמיה ומזכיר הוועדה.
פרס ביטחון ישראל, שנוסד ביוזמת ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון דוד בן-גוריון, נועד להוקיר את תרומתם של אנשי המחקר והפיתוח לביטחון המדינה. בין הפרויקטים שזכו בו לאורך השנים נמנים העוזי, הגליל, מטוס הכפיר, טיל הגבריאל, טנק מרכבה סימן 3, מערכות "חץ", "כיפת ברזל", "קלע דוד", "מעיל רוח", פרויקט גילוי המנהרות והמבצע לחשיפת ארכיון הגרעין האיראני.
