ראש ממשלת קטאר העריך כי מדינת המפרץ תחדש את ייצור הגז הטבעי הנוזלי (LNG) הרגיל שלה "בתוך שבועות ספורים". כך לפי דיווח ה-FT.
פתיחתו מחדש של המצר היא לב ההסכם עליו חתמו איראן וארה"ב בשבוע שעבר – ותקוותו הגדולה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להקלת משבר האנרגיה העולמי.
השייח' מוחמד ציין כי קטאר, יצואנית ה-LNG השנייה בגודלה בעולם, שמתקניה ספגו פגיעות מתקיפות איראניות במהלך המלחמה, כבר החלה להכין את מכליותיה לאחר שהצדדים חתמו על מזכר ההבנות (MoU) בשבוע שעבר.
יצוא הנפט הרוסי בשיא – אך הסכם סיום המלחמה באיראן מאיים על הרווחים
"בתוך מספר שבועות, הייצור יחזור למצב נורמלי – למעט המתקן שניזוק", אמר השייח' מוחמד. "הצוותים שלנו גויסו כבר לפני מספר שבועות. חברת קטאר אנרג'י נערכת לחזרת הפעילות לסדרה ברגע שהמצב במצר יתייצב".
קטאר, יחד עם פקיסטן, תיווכה בשיחות בין ארה"ב לאיראן בשווייץ ביום ראשון, מצפה גם היא שתנועת הספינות במצר תתחיל לחזור לעצמה במהלך השבועות הראשונים של ההסכם. אולם, השייח' סייג כי החברה הממשלתית קטאר אנרג'י תבטל את הכרזת ה"פורס מז'ור" שלה "ברגע שתראה שכל הבעיות טופלו, ובטוח לפעול".
קטאר אנרג'י השביתה את הייצור ארבעה ימים לאחר שארה"ב וישראל פתחו במלחמה נגד איראן ב-28 בפברואר, בעקבות מתקפת כטב"מים על מפעל ה-LNG הענק שלה בראס לאפן.
בעקבות זאת, היא הכריזה על מצב "פורס מזו'ר" והודיעה כי התוכניות להגדלת הייצור שלה, "השדה הצפוני" – מ-77 ל-126 מיליון טונות בשנה עד 2027 – יידחו גם הן.
טילים שנורו במתקפה איראנית נוספת על ראס לאפן בחודש מרץ, הסבו נזק חמור למתקנים שהפיקו כ-17% מה-LNG של מדינת המפרץ. קטאר אנרג'י מסרה כי תיקונים אלו עלולים לקחת עד חמש שנים.
סגירת מצר הורמוז על ידי איראן משמעותה שקטאר – בדומה ליצרניות אנרגיה אחרות במפרץ – לא הייתה מסוגלת ברובה לשלוח מכליות דרך נתיב המים, אם כי קטאר העבירה מספר משלוחי LNG לפקיסטן, בתיאום עם טהרן.
איראן הייתה אמורה לפתוח מחדש את המצר בהדרגה, מבלי לגבות אגרות מעבר, מיד לאחר חתימת מזכר ההבנות בשבוע שעבר, כאשר מוקשים אמורים להיות מפונים במהלך 30 הימים הראשונים הפסקת האש.
הציפייה היא שתנועת הספנות במצר תחזור למספרים שלפני המלחמה ביום ה-30 לחתימת מזכר ההבנות, הוא הוסיף, תוך שהודה כי "יידרש זמן כדי לשקם את האמון מחדש". "זה לא יכול לחזור למצב רגיל ביום אחד – זה ידרוש מאמץ רב", אמר ל-FT.
השייח' מוחמד הזהיר כי הנזק שהמלחמה גרמה לכלכלה העולמית ייקח זמן לתיקון גם אם המצר ייפתח לחלוטין, ואמר כי מחסור בסחורות כמו דשנים, אוריאה, פטרוכימיקלים והליום יורגש בחודשים הקרובים. קטאר היא יצואנית ההליום הגדולה בעולם ויצואנית האוריאה השנייה בגודלה.
ראש הממשלה הקטארי הבהיר כי המדינה תתנגד לכל תוכנית לגביית דמי מעבר מספינות החוצות את המצר. אולם, טהרן התעקשה לגבות אגרות אלו. "זה מנוגד לפרוטוקול הבינלאומי – זהו המסדרון הימי היחיד שלנו", אמר השייח' מוחמד. "לא נקבל מצב בו שער היציאה שלנו לעולם נמצא תחת שליטה". במסגרת מזכר ההבנות, טהרן אמורה לדון בניהול העתידי של המצר יחד עם עומאן ומדינות מפרץ אחרות.
קרן ההשקעות ותמריצים
שעות ספורות לאחר סיום השיחות, וושינגטון הנפיקה פטור כדי לאפשר לאיראן למכור נפט, עד ל-21 באוגוסט – הראשון מבין התמריצים הפיננסיים שנועדו לחייב את טהרן לעסקה.
השייח' מוחמד אמר כי הנתון של 300 מיליארד דולר שיועד לקרן השקעות מוצעת באיראן, אם הרפובליקה האסלאמית תגיע להסדר סופי עם ארה"ב, הוא "שאיפה" בלבד.
ממשל טראמפ רמז כי מדינות המפרץ – שנשאו בעיקר נטל המתקפות האיראניות במהלך המלחמה – הן שיממנו את הקרן, שמטרתה הראשונית היא ליצור פלטפורמה לחברות להשקיע באיראן.
ראש הממשלה הקטארי לא אמר אם דוחה תשקיע בקרן, וציין כי "המטרה היא שאיראן תשגשג וכלכלתה תצמח. ההשקעות שלנו תמיד התבססו על החלטות מסחריות".
