הנשיא דונלד טראמפ רכש מניות של חברת אקסון אנטרפרייז (Axon Enterprise) בשווי של כ-5 מיליון דולר ושבועיים לאחר מכן רשויות ההגירה והמכס (ICE) פירסמו חוזה 220 מיליון דולרים שנראה תפור בדיוק לחברה, כך על פי דיווח שפורסם לראשונה ב-CNBC.
ב-10 בפברואר רכש טראמפ מניות אקסון בשווי שבין מיליון ל-5 מיליון דולרים, כך על פי הצהרות ההון שהגיש במאי. שבועיים לאחר מכן, ב-24 בפברואר, פירסמה סוכנות ICE הודעה שבה היא מבקשת לרכוש כ-17,800 רובי טייזר חדשים, לצד כמות בלתי מוגבלת של מחסניות.
הבית הלבן מסר בתגובה כי נכסיו של טראמפ מוחזקים בקרן נאמנות המנוהלת על ידי ילדיו, וכי השקעותיו מנוהלות בפועל על ידי חברות צד שלישי עצמאיות, ללא מעורבות ישירה של טראמפ. "אין כאן שום ניגוד עניינים", מסרה הדוברת אנה קלי ל-CNBC, וכינתה את הבדיקה "נרטיב שחוק" שמקודם על ידי הדמוקרטים.
ניקולאי טלייסניק ראש דסק החוץ של ערוץ הכלכלה: "סיפור מניות אקסון וחוזה ה-ICE הוא לא מקרה בודד, אלא המשך ישיר לדפוס הון-שלטון בקדנציה הנוכחית של טראמפ. רק לאחרונה, דוחות האתיקה ממאי 2026 חשפו מסחר במאות מיליוני דולרים בחברות כמו בואינג ואנבידיה, רגע לפני שבכיריהן זכו להצטרף לטיסה נשיאותית רשמית לסין".
"יכול להיות שאנחנו עדים לכך שהצרכן האמריקאי מממן את החיים שלו באמצעות חוב – ולא מתוך כוח כלכלי אמיתי" | ניקולאי טלייסניק, ראש דסק החוץ#בוקר_ראשון pic.twitter.com/14b7adMZtO
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) April 19, 2026
"שוב ושוב אנו רואים כיצד ההחלטות הממשלתיות של טראמפ מסתנכרנות באופן שהוא הכי קרוב למושלם עם תיק ההשקעות הפרטי שלו, שמנוהל על ידי משפחתו, ומותירות את המושג "ניגוד עניינים" כהמלצה בלבד" כך ניקולאי.
מפרט טכני ש"תפור" לחברה אחת
הודעת הרכש של ICE אמנם אינה מציינת במפורש את שמה של אקסון – יצרנית רובי הטייזר המובילה בארה"ב – אך כן דורשת "נשק בעל אנרגיה מוליכה" (CEW) עם מפרט ויכולות שלדברי מומחים בתחום, מתאימים אך ורק למוצרים של אקסון. החברה כבר משמשת כספקית של טייזרים לממשל הפדרלי.
כרגע, אין כל ראיה לכך שטראמפ היה מעורב או מודע לתהליך הרכש, או שאקסון ידעה שטראמפ הפך לבעל מניות. הודעת הרכש של ICE הייתה חלק מהליך סטנדרטי. רישומי הרכש הפדרליים מראים כי החוזה טרם הוענק, ומכיוון שההודעה הוגדרה כ"בקשה לקבלת מידע" (RFI) ולא כמכרז רשמי (RFP), אין תיעוד ציבורי המציג אילו ספקים, אם בכלל, הגיבו לה.
דגלים אדומים ומדיניות הגירה
עיתוי ההודעה מעורר חוסר נוחות מבחינת אתיקה ומוסר, בעיקר בשל הקרבה הכרונולוגית לרכישת המניות של טראמפ. במקביל, הנשיא מקדם את התחייבותו לבצע גירוש המוני של מהגרים. מומחי אתיקה מדגישים כי החשש אינו מהווה הוכחה לעבירה פלילית. "החשש הוא שטראמפ רכש מניות של חברה שעסקיה עשויים לזנק אם הממשל שלו ירחיב את אכיפת חוקי ההגירה", הסביר ג'ורדן ליבוביץ', מארגון CREW.
מניית אקסון זינקה ביותר מ-22% בחודש שלאחר הרכישה של טראמפ, ובשבוע שלאחר פרסום הודעת הרכש של ICE המניה אף רשמה זינוק חד של 34%, לפני שהתמתנה מעט. נכון לסגירת המסחר ב-26 ביוני, המניה רשמה עלייה של כ-7% ממועד הרכישה. אם טראמפ רכש מניות ברף העליון של הטווח המדווח, הרווח הפוטנציאלי שלו "על הנייר" עומד על כ-350,000 דולרים.
הנוכחות הפדרלית הגדלה של אקסון
עבור אקסון, היתרון הפיננסי אינו מתמצה בטייזרים בלבד. מנוע הצמיחה המרכזי של החברה, ששוויה מוערך בכ-35 מיליארד דולר, הוא תשתית דיגיטלית מקיפה לשיטור: אחסון בענן, מערכות לניהול ראיות, מצלמות גוף, כלי שליטה בזמן אמת ומוצרי AI.
לאקסון כבר יש חוזה קיים בשווי 370 מיליון דולר לאספקת מצלמות גוף ותוכנה ל-DHS שנחתם בשנת 2023, אם כי עד כה נוצלו מתוכו כ-67.5 מיליון דולר בלבד, כך לפי נתוני פלטפורמת המודיעין העסקי HigherGov.
עסקת הטייזר הפוטנציאלית מגיעה בתקופת שיא עבור אקסון. החברה דיווחה על שני רבעוני ההכנסות הגבוהים בתולדותיה: 796.7 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2025 (עלייה של 39%) ו-807.3 מיליון דולר ברבעון הראשון של 2026 (עלייה של 34%), בעיקר הודות למכירות טייזרים ומוצרי AI.
קשרים פוליטיים בוושינגטון
כדי לתמוך בצמיחה זו, אקסון גייסה לשורותיה שמות בולטים בתחום הלובינג, בהם קלאודיה דיווידסון מחברת פאלנטיר (Palantir), שהתמחתה בהרחבת חוזים ממשלתיים וכריית נתונים עבור סוכנויות ביטחוניות. החברה הוציאה כמעט 2.5 מיליון דולר על שדלנות בשנה שעברה, מאמצי הלובינג התמקדו בחקיקה ורגולציה סביב מצלמות גוף, טכנולוגיות שיבוש רחפנים וניהול ראיות דיגיטליות.
טראמפ חתם על חבילת מימון של 70 מיליארד דולר לאכיפת ההגירה בארה"ב
המאמצים הללו נושאים פרי: הקונגרס הציע להקצות סעיף תקציבי של 20 מיליון דולר בתוך תקציב DHS כדי לחייב סוכני הגירה לענוד מצלמות גוף, צעד שלדברי מומחים קודם באגרסיביות על ידי השדלנים של אקסון. "מאז שטראמפ נכנס לתפקידו, אקסון השקיעה סכומי עתק בפוליטיקה כדי לקנות השפעה ולתמוך בחוזים ובחוקים שמיטיבים עמה", אמר ל-CNBC ריצ'רד קירבי, מנהל לשעבר ברשות לניירות ערך האמריקאית (SEC).
