מהפכת השוק החופשי בקובה
ההחלטה ההיסטורית של האסיפה הלאומית בהוואנה לאשר פה אחד חבילת חירום של כמעט 200 רפורמות שוק חופשי מסמנת את קצו של עידן הכלכלה המתוכננת באי. המהלכים הדרמטיים הללו, הכוללים הפרטת חברות ממשלתיות, פתיחת בנקים פרטיים וביטול המונופול הממשלתי על סחר החוץ, מייצרים תפנית חסרת תקדים במדינה שקידשה את הסוציאליזם הריכוזי במשך עשורים.
בתוכנית "כלכלה עולמית" שודר ריאיון עם פרופ' וויליאם ליאוגרנדה, מהאוניברסיטה האמריקאית, מומחה מוביל לממשל ולכלכלה קובנית, שסיפק ניתוח מעמיק של המנגנונים הכלכליים והאילוצים הפוליטיים שדחפו את המשטר לאמץ את עקרונות השוק המבוזר.
צפו בריאיון המלא:
מהאטה לשפל עמוק: הלחץ הכלכלי שהכניע את המשטר
לדבריו של פרופ' ליאוגרנדה, השינויים המבניים הנוכחיים אינם תולדה של תפנית אידאולוגית פתאומית, אלא תוצאה של תהליך ארוך שהגיע לנקודת שבירה פיננסית. קובה זיהתה את כישלונו של המודל הריכוזי כבר לפני יותר מעשור, אולם יישום הרפורמות נתקל בהתנגדויות פנימיות עמוקות מצד בעלי אינטרסים פוליטיים וצבאיים שביקשו לשמר את כוחם.
"כבר בשנת 2011 הם הבינו שהמודל הסובייטי הישן של תכנון מרכזי פשוט לא עובד", מסביר ליאוגרנדה בריאיון. "ראול קסטרו החל אז בתהליך שהוא כינה 'עדכון הכלכלה הקובנית', אבל התהליך התקדם לאט מכיוון שהיו בעלי אינטרסים שלא באמת רצו לנוע לעבר מודל בסגנון וייטנאמי או סיני".
הזרז המרכזי שהכריע את הכף והוביל לאימוץ חבילת החירום הנוכחית הוא ההחמרה הדרמטית במצבו הכלכלי של האי, שנשחק תחת שילוב של כשלים פנימיים וסנקציות חיצוניות נוקשות. עצירת משלוחי האנרגיה מוונצואלה, לצד המצור הכלכלי המהודק מצד ארצות הברית, הביאו את המשק הקובני לקריסה מבנית של רשת האספקה.
"התרחבות הסנקציות האמריקאיות שהוטלו מאז ינואר השנה החמירה את המצב באופן דרמטי", מבהיר ליאוגרנדה. "הכלכלה לא הייתה בריאה גם לפני כן, והיא כבר נמצאה במיתון מתון, אבל עכשיו אנחנו חייבים להניח שהשנה היא נמצאת בשפל עמוק מאוד. למעשה, לא נותרה להם שום ברירה אלא ליישם סוף סוף את המסלול שהם יצאו אליו עוד בשנת 2011, באופן מלא וביסודיות".
פותחים דף חדש עם וושינגטון?
הרפורמות שאושרו באסיפה הלאומית משנות באופן יסודי את הארכיטקטורה הפיננסית של קובה. לראשונה מאז המהפכה של שנת 1959, המשטר מאפשר לעסקים פרטיים להעסיק יותר מ-100 עובדים, להחזיק בבעלות על מספר חברות במקביל, ואף לרכוש נכסי מדינה ריבוניים. המהלך מאפשר גם לגולים קובנים המתגוררים בחו"ל, כולל אלו שבמדינת פלורידה, להשקיע באופן ישיר בנכסים פיזיים באי.
פרופ' ליאוגרנדה מדגיש כי ביטול המונופול הממשלתי על סחר החוץ ופתיחת הבנקאות הפרטית מהווים שינוי כיוון עמוק, שיעביר את המדינה מתפקיד של מנהלת בלעדית לתפקיד של רגולטור בשוק חופשי.
"מדובר בשינויים בעלי משמעות עצומה", מציין ליאוגרנדה. "קובה באמת עוברת ממצב היברידי מוזר, שבו המדינה עדיין שלטה ותכננה באופן מרכזי במידה רבה, אל עבר הפיכת הכלכלה לכלכלת שוק של ממש. המשמעות היא לאפשר לשוק לקבוע מחירים ואת יחסי ההיצע והביקוש, ולהעביר את המדינה מעמדה של מי שמנסה לכוון את הכלכלה באופן ישיר, למי שפשוט מסדירה את פעילות השוק".
בעוד מחלקת המדינה בוושינגטון מביעה ספקנות רבה וטוענת כי הרפורמות הללו אינן אלא מסך עשן תקשורתי שנועד להקל זמנית את הלחץ הבינלאומי, פרופ' ליאוגרנדה דוחה את הפרשנות הזו. לטענתו, מדובר בשינויי עומק מבניים שיצרו מציאות כלכלית חדשה בשטח, מציאות שיהיה קשה מאוד להפוך בעתיד. "אני חונך שמדובר בשינויים עמוקים שלא יהיה קל להחזיר לאחור", מסכם ליאוגרנדה.
"אלו דברים שכלכלנים קובנים הציעו והמליצו לממשלה לעשות כבר במשך זמן רב מאוד. המגזר הפרטי בקובה היה החלק הדינמי ביותר בכלכלה כבר כמה שנים, וכעת הממשלה סוף סוף מסירה ממנו את המגבלות ומאפשרת לו לשגשג. אם המהלכים האלו אכן יבוצעו, המגזר הפרטי יוכל לצמוח בצורה משמעותית".
