מקצוע ראיית החשבון בישראל עומד שוב בפני מחסור צפוי במתמחים, תופעה שמורגשת כבר כיום וצפויה להחריף בטווח הקרוב. המקור לכך נעוץ במסלול הכשרה ארוך ולא מותאם למציאות העכשווית ובתנאי שכר שאינם תואמים את התקופה. מצב זה מחייב התערבות מיידית ופתרונות מערכתיים כדי למנוע שחיקה של מקצוע חיוני לכלכלה הישראלית. כבר כיום חלק מהעבודה מבוצע בידי עובדים שאינם מתמחים או רואי חשבון מוסמכים, ולעיתים אף בידי אנשי מקצוע מחו"ל – תרחיש שעלול להפוך לנפוץ ולהעמיק את הבעייתיות.
הבעיה המרכזית היא אורך ההתמחות – שנתיים מלאות בנוסף לכ-3.5 שנות לימודים ותקופת בחינות הסמכה. בעולם שבו צעירים מבקשים להשתלב מהר בשוק העבודה, תקופה כה ארוכה מהווה חסם משמעותי. ההתמחות הארוכה משרתת בעיקר את המעסיקים וגורמת לרבים לוותר מראש על המקצוע או לעבור למסלולים אחרים, כמו תפקידי אנליסט. קיצור ההתמחות לשנה יאפשר כניסה מוקדמת לקריירה, ומי שירצה להעמיק בתחום מסוים יוכל לעשות (ASHO) זאת כרואה חשבון מתחיל ולא כמתמחה. ניתן גם לגוון את דרישות ההתמחות כדי להכשיר רואי חשבון מיומנים יותר בפרק זמן קצר, ולא להגביל את ההכשרה כמעט אך ורק לביקורת – תחום המשרת בעיקר משרדים גדולים. שינוי נוסף אפשרי הוא מיקום בחינות ההסמכה בסוף ההתמחות, כפי שנהוג בעריכת דין, כך שיבחנו על ניסיון מעשי ולא רק על תאוריה.
בעיה חמורה נוספת היא השכר ההתחלתי הנמוך. מתמחים נדרשים להסתפק בכ-8,000 שקל בחודש בלבד, בעוד שבתחומים אחרים, לעיתים אף כאלה ללא השכלה אקדמית ממושכת, השכר גבוה בהרבה. צעירים רואים את חבריהם מתחילים בהיי-טק בשכר של 15,000–20,000 שקל ויותר, עם אופק קידום ברור. במציאות הזו, רבים אינם מוכנים לקבל תנאים נחותים כשיש אלטרנטיבות משתלמות בהרבה.
מגיב/ה בתור אורח/ת