טורקיה הוציאה 12 מיליארד דולר, השווה לכ-15% מיתרות המט"ח שלה, כדי לשמור על יציבות הלירה במהלך שבוע של תנודתיות בשוק העולמי שנגרמה על ידי המלחמה באיראן, כך דווח היום (שישי) בבלומברג.
הבנק המרכזי באנקרה הידק את תנאי הנזילות לפני פתיחת השווקים ביום שני, וכאשר החל המסחר, התערבו המלווים ומכרו דולרים כדי להרתיע תנודתיות, כך על פי סוחרים המעורים בעסקאות. כמות המכירות בדולרים ירדה לאורך השבוע, מבלי שנצפו עסקאות כאלה ביום חמישי.
כתוצאה מכך, הלירה נותרה רגועה בתקופה שבה רוב המטבעות האחרים של השווקים צנחו.
"בינתיים, אנחנו חושבים שזו מדיניות בת קיימא", אמר ניק אייזינגר ראש אסטרטגיית ראש אסטרטגיית אג"ח ריבוניות בשווקים מתעוררים בחטיבת ניהול הנכסים של ג'יי. פי מורגן צ'ייס. "יש להם תחמושת טובה כדי להמשיך לעשות את זה, אבל זו כמובן הסיבה שכל אורך החיים סביב מה שקורה עם איראן כל כך חשוב".
לדבריו, אם סביבת הסיכון המוגברת תימשך שבוע או שבועיים, אז "בדרך כלל האבק אמור לשקוע ונוכל כנראה לחזור לרמה מסוימת של נורמליות. אם לא, הסיכויים יהפכו קשים הרבה יותר עבור נכסי סיכון רבים ברחבי העולם".
מכירות הדולר הפכו את הלירה הטורקית לאחד המטבעות המתעוררים בעלי הביצועים הטובים ביותר השבוע, עם ירידה של 0.1% בלבד מול המטבע האמריקאי. קובעי המדיניות הטורקיים מנהלים פיחות הדרגתי של הלירה, במטרה לספק מידה מסוימת של יכולת חיזוי לעסקים ולמשקיעים ככל שצמיחת המחירים המקומית מתמתנת.
יתרות המט"ח נטו של הבנק המרכזי הטורקי, לא כולל עסקאות החלף שיש לו עם מלווים, עמדו ביום שישי האחרון על 78.4 מיליארד דולר. יחד עם אחזקות הזהב של הרשות המוניטרית, יש לו כ-200 מיליארד דולר בקופתו. הבנק המרכזי סירב להגיב על מדיניות המט"ח.
טורקיה, חברה בברית הצבאית של נאט"ו בראשות ארה"ב, פגיעה לסכסוך במזרח התיכון בשל קרבתה לאיראן ותלותה ביבוא אנרגיה. מחירי הנפט הגולמי זינקו ב-16% מאז תחילת המערכה בשבת האחרונה.
ההתערבויות השבוע קטנות ביחס באפריל האחרון, אז הרשויות הוציאו בסופו של דבר יותר מ-50 מיליארד דולר ביתרות כדי לייצב את המטבע, והבנק המרכזי העלה את הריביות כדי להרגיע את השווקים. זאת בעקבות מעצרו של ראש עיריית איסטנבול אקרם אימאמוגלו – יריבו הפוליטי הבולט ביותר של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.
