הדולר עומד היום (רביעי), על 2.9 שקלים, ויורד בכ-1%. זאת לאחר שירד מתחת לרף ה-3 שקלים בחודש שעבר.
פרופ' אשר בלס, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, מתייחס להיחלשות הנמשכת של הדולר מול השקל.
"מאזן הסחר של ישראל חיובי והמדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת". כך לדברי אשר בלס.
"זה נכון שכאשר הבורסה בחו"ל עולה הם לפעמים מוכרים נכסים דולריים, אבל צריך לזכור שההשפעה של המוסדיים, אם מסתכלים בפרספקטיבה ארוכת טווח – היא שלמעשה החיסכון של ישראל עבר בחלקו לחו"ל". כך הסביר פרופ' בלס.
"אם לפני 25 שנה המוסדיים היו יותר קטנים וכמעט לא החזיקו נכסים בחוץ לארץ – כיום 20% ויותר מהנכסים שלהם הם לא בישראל". לפי אשר בלס, המנגנונים האלו יוצרים מצב שבו לאורך זמן, חלק גדול מהחיסכון של מדינת ישראל, בין היתר פנסיות וקרנות השתלמות, משמש לקניית השקעות דולריות בחו"ל.
מדד המחירים לצרכן עלה: "העלייה גורמת להתנעה מחודשת של האינפלציה"
לדברי פרופ' בלס, הבורסה עלתה לאחרונה אז המוסדיים נפטרים מהדולרים כדי שמשקל חו״ל בתיק לא יעלה יותר מדי, אבל אם הם היו מושקעים בארץ המצב היה שונה לחלוטין.
המשק הישראלי חופשי כך שחלק ניכר מההשקעה המוסדית מתבצע בחוץ לארץ, והצד השני של המטבע הוא שמשקיעים בחוץ לארץ משקיעים בישראל. "זו תופעה ארוכת טווח ולא אירועים מנותקים זה מזה", כך לדברי אשר בלס.
פרופ' אמיר ירון: "העלייה במתיחות הגיאופוליטית – גורם עיקרי להחלטת הריבית"
"אי ודאות" – לאן הדולר יילך מכאן?
לדעתו של פרופ' בלס, אין הכרח כי הוא הגיע לרף התחתון. "קשה לדעת אם הוא יעלה או ירד, אבל אני מניח שאם יהיו הורדות ריבית משמעותיות ולא מבוקרות – יכול להיות שנראה שינוי מגמה".
הוא ציין כי השינוי במטבע קשור גם בסיום המלחמה בין איראן וישראל, ואז תהיה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. "יש הרבה אי ודאות סביב הדבר הזה", כך לדבריו.
לגבי החלטת הריבית בישראל, לאחרונה, פרופ' אשר בלס העיד כי "מצד אחד, האינדיקציות סביב האינפלציה הן טובות. אך הגירעון לא במצב טוב והמצב הגיאופוליטי טרם הוכרע".
הפרופ' סיכם כי "ההתפתחויות של הימים הבאים יכריעו בעניין".
