משרד האנרגיה והתשתיות מעדכן את מפת הדרכים לעמידה ביעד של 30% אנרגיות מתחדשות עד לשנת 2030, ומבצע סקירה של ההתקדמות בתהליכים שהחלו ממאי 2022. כבר היום, למעלה מ-88% מהצעדים שנקבעו תוכננו או מיושמים. עם זאת, כיוון שהמדינה שואפת לעמוד ביעד של ייצור 30% מחשמל על ידי אנרגיות מתחדשות, דרושה עלייה משמעותית בקצב ההתקנה השנתי של מתקנים, כאשר מלחמת "חרבות ברזל" גרמה להאטה בקצב ההתקנות. נכון לשנת 2023, היקף הייצור של אנרגיות מתחדשות עמד על כ-12.5% מצריכת החשמל.
כעת נדרש ייצור שנתי של כ-28 טרה-ואט-שעה, כדי להגיע להספק מצטבר של 16,000 מגה-ואט, וקצב ההתקנה הנוכחי לא מספיק לעמוד בדרישות הללו. בשנתיים האחרונות היה ממוצע התקנה שנתי של כ-1,000 מגה-ואט, אך על פי הנתונים החדשים יש להגדיל את הקצב ב-40% ולהגיע ל-1,400 מגה-ואט לשנה כדי להצליח לממש את היעד עד 2030.
הפיתוח המואץ של אנרגיות מתחדשות נוגע לא רק לסוגיות סביבתיות אלא גם לביטחונן הלאומי של מדינת ישראל, שבה התפיסה הכללית כוללת ביזור מקורות האנרגיה ובניית עצמאות אנרגטית תוך שמירה על רציפות אמינות האספקה.
במסגרת הפעולות שננקטו במפת הדרכים מצוינות הקצאת שטחים נוספים למתקנים סולאריים קרקעיים ודגש על שימוש-כפול (דו-שימושי) כגון אגירת אנרגיה, גגות ומתקנים חקלאיים (אגרו-וולטאי), חקיקה ורגולציה חדשות, כולל חיוב התקנת מערכות סולאריות בבנייה חדשה והקלות ברגולציה להקמת מתקני אגירה.
העדכון הבא במפת הדרכים צפוי להתבצע כחלק מתוכנית אסטרטגית רחבה לאנרגיות מתחדשות לשנת 2035, שהעבודה עליה החלה בינואר 2025. שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן מסר כי מפת הדרכים "משקפת את מחויבותנו להוביל את ישראל לעידן חדש של אנרגיה נקייה ויעילה".
