זמביה חתמה על הסכם מימון בריאות לחמש שנים מול ארצות הברית, הכולל סיוע אמריקני בהיקף של כמיליארד וחצי דולר. החתימה, שהתקיימה בבירה לוסקה, שמה קץ לחודשים ארוכים של מחלוקת ציבורית סוערת במדינה האפריקנית.
הוויכוח פרץ סביב החשש כי הממשלה המקומית סוחרת במידע הרפואי של אזרחיה ובזכויות כרייה בתמורה לקבלת כספי הסיוע מוושינגטון. במסגרת ההסכם החדש, גם ממשלת זמביה צפויה להשתתף במימון התוכניות.
מה עורר את הסערה הציבורית במדינה?
הסערה החלה בעקבות הדלפה של טיוטת ההסכם מוקדם יותר השנה. ארגוני חברה אזרחית ופעילי זכויות אדם הזהירו כי זמביה מסכימה לתנאים רחבים מדי של שיתוף מידע, כולל גישה ארוכת טווח לנתונים על פתוגנים.
במקביל, גורמי אופוזיציה טענו כי כספי הבריאות הותנו במתן גישה מועדפת לחברות אמריקניות למאגרי הנחושת והמינרלים של המדינה. שגריר ארצות הברית דאז דחה את הטענות הללו מכל וכל והגדיר אותן כשקריות.
כעת, גורמים רשמיים בזמביה מדגישים כי הנוסח המעודכן של ההסכם פותר את החששות הנוגעים לפרטיות האזרחים. שר הבריאות המקומי, רומה צ'ילנגי, הבהיר השבוע כי סעיפים שדרשו מזמביה לשלוח דגימות ביולוגיות לארצות הברית הוסרו לחלוטין מהמסמך. לדבריו, ההסכם הסופי אינו מאפשר העברה של תיקים רפואיים אישיים של מטופלים, וחילופי המידע יוגבלו אך ורק לנתונים הנדרשים לצורך מעקב והערכה של התוכניות שימומנו במסגרת העסקה.
המדיניות החדשה של וושינגטון באפריקה
ההסכם הנוכחי נחתם על רקע החלטתו של הנשיא דונלד טראמפ לסגור את סוכנות הסיוע האמריקנית, בטענה לבזבוז כספים. מאז סגירת הסוכנות, וושינגטון מקדמת עסקאות ישירות מול מדינות באפריקה, תוך דרישה שהממשלות המקומיות יישאו בחלק גדול יותר מהעלויות.
בעוד שמדינות כמו קניה, טנזניה ואוגנדה חתמו על הסכמים דומים, מדינות אחרות, בהן גאנה וזימבבואה, דחו את ההצעות בשל התנאים הנוגעים לשיתוף מידע ודגימות רפואיות.
הכספים שיועברו לזמביה נועדו לתמוך במאבק במחלות כמו איידס, שחפת ומלריה, וכן בבריאות האם והילד. מבקרי המדיניות האמריקנית החדשה טוענים כי סגירת סוכנות הסיוע פגעה במהירות הגילוי והתגובה להתפרצות האבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, טענה שארצות הברית מכחישה בתוקף.
