הוועדה המוניטרית החליטה היום (שלישי) להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז, לרמה של 3.25%, לאחר שעל הפרק עמדו שתי אפשרויות מרכזיות – הורדת הריבית או הותרתה ללא שינוי ברמה של 3.5%. בכך, בנק ישראל המשיך את מגמת הורדות הריבית, לאחר שהפחית אותה כבר פעמיים – במאי וביולי.
אחד הגורמים שתמכו בהחלטה הוא ההתמתנות בסביבת האינפלציה, שמאפשרת לבנק ישראל להפחית את הריבית מבלי להגביר באותה מידה את החשש מהתחדשות הלחצים האינפלציוניים. במקביל, התחזקות השקל תורמת להתמתנות המחירים, שכן היא מוזילה את עלותם של מוצרים מיובאים בשקלים ומפחיתה את הלחצים על מחירי היבוא.
השילוב בין אינפלציה מתונה לשקל חזק יוצר תנאים שתומכים בהמשך תהליך הורדת הריבית ובהפחתת מידת הריסון המוניטרי. הורדת הריבית עשויה להקל על עלויות האשראי, לעודד את הצריכה וההשקעות ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.
עם זאת, גם לאחר הירידה באינפלציה והתחזקות השקל, בבנק ישראל נדרשו להביא בחשבון גורמים שעלולים להקשות על המשך הורדות הריבית. הגידול בהוצאות הממשלה עשוי להגדיל את הביקושים במשק ולהפעיל מחדש לחץ על המחירים, בעוד שאי-הוודאות הביטחונית עלולה להוביל להוצאות נוספות, לשיבושים בפעילות הכלכלית ולעלייה בעלויות.
במקביל, שוק העבודה נותר הדוק, כאשר הביקוש לעובדים עדיין גבוה יחסית – מצב שעשוי לתמוך בעליית השכר ולהגדיל את עלויותיהם של העסקים. מכלול הגורמים הללו מותיר את הסיכון להתחדשות הלחצים האינפלציוניים על כנו, גם אם סביבת האינפלציה הנוכחית מתונה יותר.
בנק ישראל הוריד את הריבית ל-3.25%: "האינפלציה התמתנה, אך אי-הוודאות עדיין גבוהה"
בנק ישראל מסר כי האינפלציה התמתנה בחודשים האחרונים, אך מדגישים כי אי-הוודאות הגיאופוליטית ופרמיית הסיכון של ישראל עדיין גבוהות.
הפחתת הריבית מגיעה על רקע התמתנות בסביבת האינפלציה. לפי נתוני בנק ישראל, האינפלציה השנתית עמדה בחודש יולי על 1.5%, מתחת למרכז יעד האינפלציה. האינפלציה השנתית בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה על 1.5%, בעוד שקצב עליית המחירים של הרכיבים הבלתי סחירים התמתן ל-2.5%.
בבנק ישראל מעריכים כי בחודשים הקרובים צפויה האינפלציה להישאר בסביבת מרכז יעד האינפלציה. גם מרבית הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה נמצאות בקרבת מרכז טווח היעד.
המשק מתאושש
לצד הירידה באינפלציה, נתוני הפעילות הכלכלית מצביעים על התאוששות של המשק. לפי נתוני החשבונאות הלאומית של הלמ"ס לרבעון השני של 2026, התוצר צמח בקצב שנתי של 6.2% ביחס לרבעון הראשון.
עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי חלק מהצמיחה משקף התאוששות מהפגיעה בפעילות במהלך הרבעון הראשון, על רקע מבצע "שאגת הארי". בניכוי פעילות של חברות ישראליות בחו"ל, הצמיחה במחצית הראשונה של השנה הייתה מתונה יותר.
התוצר ברבעון השני של 2026 היה גבוה ב-3.8% לעומת הרבעון האחרון של 2025, במונחים שנתיים. במקביל, התוצר העסקי התכווץ משמעותית ברבעון השני, והפער ממגמת הצמיחה ארוכת הטווח של המשק עדיין קיים.
שוק העבודה נותר הדוק
שוק העבודה ממשיך להפגין חוזקה. השכר במגזר העסקי, ללא ענף ההייטק, עלה בחודשים מרץ-מאי ב-5.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
בנתוני הקצה נרשמה עלייה קלה הן בשיעור ההשתתפות והן בשיעור האבטלה, אך בבנק ישראל עדיין מגדירים את שוק העבודה כשוק הדוק.
ההוצאות בכרטיסי האשראי תנודתיות ונמצאות מעט מתחת למגמה ארוכת הטווח, בעוד שסקר המגמות בעסקים מצביע על המשך שיפור, אף שבמרבית הענפים הפעילות עדיין נמוכה מהרמות שקדמו למרץ.
גיוסי ההון בהייטק ברבעון השלישי מסתכמים בכ-3 מיליארד דולר, פחות מהרבעונים הראשון והשני, ויצוא הסחורות התמתן ביולי לאחר העלייה החדה שנרשמה במאי וביוני, לצד עלייה חדה ביצוא השירותים ביוני.
בשוק העבודה שיעור הנעדרים זמנית בשל מילואים נותר על 0.5%, שיעור התעסוקה בגילי 25-64 עמד ביולי על 78.9%, שיעור ההשתתפות על 81.3% ושיעור המשרות הפנויות עלה ל-4.5%. בשוק הדיור נלקחו ביולי משכנתאות בהיקף של כ-10 מיליארד שקל, בעוד שבשווקים הפיננסיים נרשמה מגמה מעורבת במניות ועלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות.
פרמיית הסיכון של ישראל נותרה יציבה יחסית, והאשראי העסקי המשיך לצמוח בקצב גבוה, בעוד שהאשראי הצרכני גדל במתינות ושיעורי הפיגורים נותרו נמוכים. בזירה העולמית, מחיר הנפט מסוג ברנט זינק בכ-25% לכ-90 דולר לחבית ומחירי הגז באירופה עלו בחדות.
במקביל, הפעילות הכלכלית העולמית המשיכה להתרחב, כאשר התוצר האמריקאי צמח ברבעון השני בקצב שנתי של 1.5% וגוש האירו ב-1.8%. האינפלציה בארה"ב עמדה ביולי על 3.4% ובגוש האירו על 2.9%, בעוד שהבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי.
מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש יוני ועלה ב-0.3% בחודש יולי. האינפלציה השנתית עמדה ביולי על 1.5%, מתחת למרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל.
