משרד האוצר מפרסם את דו"ח השכר המקיף ביותר שנעשה עד היום על מערכת הבריאות הציבורית בישראל. הדו"ח מציג לראשונה תמונה אחודה של השכר במערכת, לפי מקצועות, דירוגים, אזורים גיאוגרפיים, התמחויות ושלבי קריירה.
במערכת הבריאות הציבורית מועסקים כ-134 אלף עובדים. הדו"ח מנתח את נתוני השכר של יותר מ-120 אלף עובדים בבתי החולים ובקופות החולים בקהילה.
השכר במערכת הבריאות
בבתי החולים, השכר הממוצע למשרה עומד על 22,560 שקל, בעוד השכר החציוני עומד על 18,804 שקל. כ-71% מהעובדים משתכרים בממוצע מעל 15 אלף שקל בחודש.
בקופות החולים בקהילה, השכר הממוצע למשרה עומד על 23,326 שקל, והשכר החציוני על 16,971 שקל. כ-62% מהעובדים משתכרים בממוצע מעל 15 אלף שקל בחודש.
השכר של עובדים המתמידים במערכת בתי החולים עלה בעשור האחרון בממוצע ב-42%, ובדירוגים מסוימים מגיעה העלייה לכ-60%.
גם בשכר האחיות נרשמת רמה גבוהה כבר בשלבי הכניסה למקצוע: שכר אחות בדרגת הכניסה עומד על כ-19,700 שקל.
פער של פי 6 בשכר הרופאים
הדו"ח חושף פערים משמעותיים בשכר הרופאים בהתאם לתחום ההתמחות, הוותק ומקום העבודה.
השכר הממוצע של רופאים בעשירון העליון בבתי החולים עומד על כ-104,700 שקל בחודש, לעומת כ-17,300 שקל בעשירון התחתון – פער של פי 6.
גם בין תחומי ההתמחות קיימים פערים משמעותיים. השכר הממוצע של רופאים גינקולוגים עומד על 78,603 שקל, לעומת 42,663 שקל בקרב רופאים פסיכיאטרים.
באגף השכר מבהירים כי שכרם של הפסיכיאטרים עלה משמעותית בהסכם הרופאים האחרון מספטמבר 2024, אך נתונים אלו ישתקפו בדו"ח לשנים 2025-2026.
מומחים בפריפריה מרוויחים יותר
במקביל, שכרם של רופאים מומחים בפריפריה גבוה בכ-33% משכרם של רופאים מומחים במרכז.
לפי נתוני הדו”ח, בין היתר, הדבר קשור להיקף הכוננויות הגבוה יותר שמבצעים רופאים בפריפריה.
מספר התורנויות של רופאים מתמחים נמצא במגמת ירידה. בשנת 2025 ביצע מתמחה בממוצע 5 תורנויות בחודש.
עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בין ההתמחויות: מתמחה בכירורגיה כללית ביצע בממוצע 5.4 תורנויות בחודש, לעומת 2.2 תורנויות בקרב מתמחים בעור ומין.
נתון נוסף שעולה מהדו”ח נוגע לגיל כוח האדם הרפואי. 24% מהרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה. בכירורגיית ילדים השיעור מגיע ל-36%.
במשרד האוצר מציינים כי נתונים אלו מדגישים את הצורך בניהול מפת ההתמחויות בראייה לאומית, לצד המשך הרחבת הכשרת הרופאים ומתן תמריצים ממוקדים לתחומים ולאזורים שבהם קיים מחסור.
פערים גם בבריאות הנפש
שכר עובדי בתי החולים הפסיכיאטריים נמוך בכ-5% משכר עובדי בתי החולים הכלליים. בקרב הרופאים, הפער עומד על כ-7% לעומת בתי החולים הכלליים ועל כ-14% לעומת בתי החולים הגריאטריים.
במשרד האוצר מדגישים כי חיזוק מערך בריאות הנפש הוא צורך לאומי. לאחרונה נפתח משא ומתן להסכם שכר רוחבי לעובדי בתי החולים לבריאות הנפש, ובשנתיים האחרונות נחתמו מספר הסכמים שהביאו לשיפור בשכרם של עובדים במקצועות שונים. השפעתם צפויה להשתקף בנתוני השכר לשנים 2025–2026.
נשים מרוויחות פחות מגברים
הדו"ח מצביע גם על פערי שכר משמעותיים בין נשים לגברים.
נשים מהוות כ-65% מעובדי בתי החולים, אך משתכרות בממוצע כ-19% פחות מגברים במשרה מלאה.
בקהילה נשים מהוות כ-76% מהעובדים, ופער השכר מגיע לכ-40%.
במשרד האוצר מציינים כי עיקר הפער נובע מהיקף העבודה הנוספת, וחלקו נובע מהבדלים במקצועות וברמת התפקיד.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין: "מערכת הבריאות זוכה בשנים האחרונות להשקעה משמעותית בשכר עובדיה, בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה, והנתונים בדו"ח כבר משקפים חלק מהשינוי. לצד זאת, הדו"ח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר – בבריאות הנפש, בפריפריה ובתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור.
במקביל, עלינו לפעול להפחתת העומסים והשחיקה באמצעות ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא. כך נביא ליעילות ונוכל לאפשר לצוותים הרפואיים להתמקד בעבודה המקצועית והחיונית שלשמה הוכשרו, להרחיב את זמינות השירות, ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאורך זמן."
