Advertisement Placeholder

האוכלוסייה חצתה את רף 10.3 מיליון – כך נראית ישראל לקראת תשפ״ז

ישראל נכנסת לשנה החדשה עם גידול טבעי משמעותי, אך מאזן ההגירה הבין-לאומי נותר שלילי • המשק צמח, ההייטק המשיך להתחזק, אך יוקר המחיה והקושי הכלכלי מורגשים בקרב חלק מהציבור
דגל ישראל, חומות ירושלים | Ivan Derkach, שאטרסטוק

דגל ישראל, חומות ירושלים | Ivan Derkach, שאטרסטוק

אוכלוסיית ישראל חצתה את רף 10.3 מיליון התושבים, אך מאזן ההגירה הבין-לאומי נותר שלילי. הלמ"ס מדווחת היום (רביעי), לקראת ראש השנה, על נתוני האוכלוסייה, מערכת הבריאות, החינוך ורמת החיים בישראל.

יותר מ-10.3 מיליון תושבים

ערב ראש השנה תשפ"ז מונה אוכלוסיית ישראל כ-10.305 מיליון תושבים – עלייה של כ-124 אלף בני אדם, או 1.2%, לעומת ראש השנה שעבר. מתוך כלל האוכלוסייה, כ-7.828 מיליון הם יהודים ואחרים, המהווים 78.3%, וכ-2.173 מיליון הם ערבים, המהווים 21.7%. בנוסף מתגוררים בישראל כ-304 אלף תושבים זרים.

עסקים בישראל. קרדיט: שאטרסטוק

במהלך השנה האחרונה נולדו בישראל כ-182 אלף תינוקות, ולמרות הגידול הטבעי, מאזן ההגירה הבין-לאומי היה שלילי והפחית כ-8,000 איש מאוכלוסיית ישראל.

בנוסף, במהלך השנה האחרונה כ-50 אלף בני אדם הלכו לעולמם.

במקביל, הגיעו לישראל כ-24 אלף עולים חדשים, וכ-21 אלף ישראלים שחזרו מחו"ל. מנגד, כ-57 אלף ישראלים היגרו לחו"ל. המשמעות היא שמספר הישראלים שעזבו את המדינה היה גבוה משמעותית ממספר הישראלים שחזרו אליה.

פחות ישראלים חוזרים מחו"ל

הנתונים מצביעים גם על שינוי משמעותי בתנועת הישראלים אל המדינה וממנה. בשנת 2025 יצאו מישראל כ-69.5 אלף ישראלים, לעומת 24.2 אלף שחזרו – פער של כ-45 אלף איש. במקביל, 121.9 אלף זרים בעלי רישיון עבודה נכנסו לישראל, לעומת 74.6 אלף שיצאו ממנה.

כ-20.9 אלף עולים הגיעו לישראל במהלך 2025, לעומת 31.1 אלף בשנת 2024.

תעשיית הטק הישראלית, שבבים, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

ישראלים חיים יותר, אך מערכת הבריאות מתמודדת עם מחסור

תוחלת החיים בישראל נותרה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD. תוחלת החיים הממוצעת עומדת על 81.4 שנים לגברים ועל 85.9 שנים לנשים. ישראל מדורגת במקום השביעי בין מדינות ה-OECD בתוחלת החיים של גברים ובמקום השמיני בקרב נשים.

מנגד, ישראל נמצאת בתחתית טבלת ה-OECD במספר מיטות האשפוז. ב-2024 היו בישראל 1.7 מיטות אשפוז כללי לכל 1,000 תושבים, נתון שמציב אותה במקום הרביעי מהסוף מבין המדינות המציגות נתון זה. גם שיעור הרופאים המועסקים בשירותי הבריאות נמוך מהממוצע ב-OECD – 3.6 רופאים לכל 1,000 תושבים לעומת 4.0 בממוצע.

גם שיעור האחיות נמוך משמעותית: 5.6 אחיות לכל 1,000 תושבים בישראל, לעומת 9.7 בממוצע במדינות ה-OECD.

ארגון ה-OECD |קרדיט: שאטרסטוק

יותר ממחצית מהישראלים סובלים מעודף משקל או השמנה

לפי נתוני הלמ"ס, 54.6% מבני 21 ומעלה בישראל נמצאים במצב של עודף משקל, השמנה או השמנת יתר. שיעור הסובלים מהשמנה בלבד עומד על 19.9%.

עוד עולה כי 17.9% מבני 21 ומעלה מעשנים סיגריות מדי יום, ו-23.1% מעשנים מדי יום או מדי פעם. מנגד, 41% מבני 12 ומעלה עוסקים בפעילות גופנית בהתאם להמלצות.

מערכת החינוך צפויה להמשיך לגדול

מערכת החינוך בישראל כוללת כיום כ-2.58 מיליון תלמידים. לפי תחזיות הלמ"ס, מספרם צפוי להגיע לכ-2.72 מיליון בשנת הלימודים 2030/31 – תוספת של כ-140 אלף תלמידים, או 5.4%.

הגידול צפוי להיות משמעותי במיוחד בגני הילדים: מספר הילדים בגנים צפוי לעלות מכ-528 אלף כיום לכ-606 אלף בתוך כחמש שנים – גידול של 14.9%.

תלמידים בבית ספר | צילום: שאטרסטוק
תלמידים בבית ספר | צילום: שאטרסטוק

גם מספר תלמידי כיתות א' צפוי לגדול בכ-7.9%, בעוד שמספר תלמידי כיתה י"ב צפוי לעלות בכ-4.8%.

במקביל, מספר עובדי ההוראה במערכת צפוי לעמוד בשנת הלימודים הנוכחית על כ-230.7 אלף, עלייה של 2.7% לעומת השנה הקודמת. השכר החודשי הממוצע למשרה מלאה של עובדי הוראה עמד ב-2024 על 16,701 שקל, לעומת 8,861 שקל בשנת 2005.

כ-14.4 אלף תלמידי כיתות ז'-י"ב נשרו ממערכת החינוך בשנת 2024/25 ולא עברו למסגרת לימודים חלופית.

כמעט 16 מיליון יהודים בעולם

נכון ל-1 בינואר 2026, מספר היהודים בעולם נאמד בכ-15.9 מיליון, כאשר כ-46% מהם חיים במדינת ישראל.

בישראל נרשמו בשנת 2024 כ-53 אלף זוגות נישואין וכ-16.5 אלף זוגות שהתגרשו. באותה שנה נולדו בישראל כ-183.7 אלף תינוקות, ושיעור הפריון הכולל עמד על 2.88 ילדים לאישה – יותר מפי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על 1.41.

חתונה | קרדיט: שאטרסטוק

הציבור מרוצה יחסית ממצבו הבריאותי

לפי הסקר החברתי של הלמ"ס, 84.2% מבני 20 ומעלה דיווחו שמצב בריאותם טוב מאוד או טוב. עם זאת, שביעות הרצון ממערכת הבריאות נמוכה יותר: 71% מהציבור סבורים שהטיפול הניתן בבתי החולים הכלליים טוב או טוב מאוד.

65% מהציבור השיבו כי במקרה של מחלה קשה מערכת הבריאות בישראל מספקת את הטיפול הטוב והמועיל ביותר, כולל תרופות ובדיקות אבחון.

בשוק העבודה

שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה עומד על 60.9%, עם פער בין גברים – 63.6% – לנשים – 58.2%. השכר החודשי הממוצע למשרת שכיר של עובדים ישראלים עמד על 13,884 שקל, עלייה של 3.2% לעומת 2024. במגזר החברות הפיננסיות נרשם השכר הממוצע הגבוה ביותר – 24,747 שקל למשרת שכיר.

ריאיון עבודה, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

יוקר המחיה נמשך

מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.6% בשנת 2025, לאחר עלייה של 3.2% ב-2024. בחמש השנים שבין דצמבר 2020 לדצמבר 2025 נרשמה עלייה מצטברת של 18% במדד.

הכלכלה צמחה

התמ"ג עלה ב-3.7% בשנת 2025, לאחר עלייה של 3.5% ב-2024. התמ"ג לנפש עלה ב-1.9%, בעוד שהיצוא גדל ב-3.7% וההשקעה הגולמית עלתה ב-4.5%.

ההייטק ממשיך להוביל

435.2 אלף שכירים הועסקו בענף ההייטק ב-2025, עם שכר חודשי ממוצע של 33,097 שקל. במקביל, ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח הגיעה ל-135.6 מיליארד שקל, שהם 6.8% מהתמ"ג – שיעור גבוה מזה של כל מדינות ה-OECD.

גם השימוש בבינה מלאכותית בעסקים זינק: 39% מהעסקים דיווחו על שימוש בטכנולוגיה ב-2026, לעומת 28% ב-2025.

בינה מלאכותית, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

חברות רב-לאומיות העסיקו כ-139.4 אלף עובדים בענפי ההייטק, והשכר הממוצע למשרת שכיר בחברות אלה עמד על כ-486.8 אלף שקל בשנה, שהם כ-40.6 אלף שקל בחודש.

יותר עסקים נפתחו מנסגרו

ב-2025 נפתחו כ-67 אלף עסקים, לעומת כ-49 אלף שנסגרו. 89.9% מהעסקים שנולדו ב-2024 שרדו גם בשנה שלאחר מכן.

תאונות הדרכים גובות יותר קורבנות

בתחום הבטיחות בדרכים נרשמה הרעה: 459 בני אדם נהרגו בתאונות דרכים ב-2025, עלייה של 4.6% לעומת 2024. מנגד, מספר הפצועים קשה ירד ב-1.7%.

תאונת דרכים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
תאונת דרכים. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

ישראל מייצאת יותר שירותים מסחורות

בנתוני הסחר ניכרת עוצמתו של מגזר השירותים. ישראל ייצאה ב-2025 סחורות בכ-58.7 מיליארד דולר, לעומת יבוא סחורות של כ-95.5 מיליארד דולר. בתחום השירותים, לעומת זאת, נרשם עודף משמעותי – יצוא של 91 מיליארד דולר לעומת יבוא של 56.7 מיליארד דולר. בסך הכול הסתכם עודף הסחר בסחורות ובשירותים בכ-16.4 מיליארד דולר.

מחירי הדירות ירדו, שכר הדירה עלה

בשוק הדיור נרשמה ירידת מחירים: מדד מחירי הדירות ירד ב-1%, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-2.8%. המחיר הממוצע לדירה עמד על כ-2.33 מיליון שקל.

מנגד, שכר הדירה המשיך לעלות – ב-4.3%, לרמה ממוצעת של כ-4,919 שקל בחודש.

שוק הנדל"ן בישראל | צילום: שחר יערי/פלאש 90

פחות פחם, יותר גז

בתחום האנרגיה נמשכת הירידה בתלות בפחם: 77.9% מייצור החשמל הגיעו מגז טבעי, לעומת 13% מפחם ו-8.3% מאנרגיות מתחדשות. צריכת הפחם לייצור חשמל ירדה ב-32.6% בין 2024 ל-2025, בעוד צריכת הגז הטבעי עלתה ב-4.9%.

מחירי האנרגיה | צילום: שאטרסטוק

מרוצים מהחיים, פחות מהמצב הכלכלי

לצד הנתונים הכלכליים, הסקר החברתי של הלמ"ס מצביע על פער בין שביעות הרצון מהחיים לבין התחושה הכלכלית: 92.2% מבני 20 ומעלה אמרו שהם מרוצים מחייהם, אך רק 70.2% היו מרוצים ממצבם הכלכלי.

23.4% דיווחו כי הם מתקשים לכסות את כל הוצאות משק הבית, ו-4.8% אמרו שאינם מצליחים כלל לכסות את ההוצאות החודשיות.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות