בעלי עסקים מכל רחבי הארץ, בהובלת חבר הכנסת לשעבר אביר קארה ו"קהילת חופש כלכלי", מתכננים לצאת במאבק נגד צעדי משרדי האוצר והפנים לגביית ארנונה מוגדלת רטרואקטיבית מבתי עסק.
"המדינה מצאה פרה נוספת שאפשר לחלוב עד תום ואז לשחוט", מציינים מובילי ההתארגנות בפנייה לאלפי עסקים אשר קיבלו לאחרונה חשבונות ארנונה מתוקנים לשנת 2024 – בהתאם למדרגות הארנונה שנקבעו בתקציב השנה הקרובה. מובילי המחאה הציגו חשבון ארנונה של עיריית כפר-סבא – אשר נשלח להנהלת הקאנטרי-קלאב העירוני בדצמבר 2024, ובו נדרש תשלום רטרואקטיבי בסך 50 אלף שקל עבור ינואר-דצמבר 2024 – וזאת לאחר שתשלום הארנונה המקורי שולם בכל תקופת החשבון, מדי חודש בחודשו.
"זה שוד!", נכתב בפנייה, "מלבד הטירוף שבהכבדת הנטל על המגזר היצרני כדי לצ׳פר את העסקונה הבטלנית, הדרישה מעידה על כך שרבים מהשרים, חברי הכנסת ופקידי הממשלה הם אנשים נטולי ניסיון מקצועי בעולם האמיתי".
"כשבעל עסק קובע תעריפים, הוא מחשב את ההוצאות הידועות לו. להטיל הוצאות לפתע, של אלפי או עשרות אלפי שקלים, באופן רטרואקטיבי – זו יריקה בפניהם של אלה שנושאים בנטל, רובם בכלל חזרו מהשירות במילואים כדי לגלות שוב שעקצו אותם. העלאת הארנונה הפתאומית הזו תתגלגל לכיסי הצרכנים, שממילא כבר קורסים תחת יוקר מחיה שיזנק בחדות. כל מי שקיבל את הדרישה המקוממת הזו, חייב להצטרף. קוראים לכולכם, אל תיתנו יד לשוד המתגלגל הזה של הקופה הציבורית. הצטרפו עכשיו!", נכתב בפנייה לבעלי העסקים.
לאחרונה פורסם כי לצד הזינוק בשיעור 5.3% בתעריפי הארנונה ב-2025, בדיקה של איגוד לשכות המסחר חשפה כי כ-120 רשויות הגישו בקשות להעלאות חריגות של עשרות אחוזים מעבר לעלייה הקבועה, למגורים ולעסקים. ההיקף הכולל של הבקשות מסתכם ביותר מ-900 מיליון שקל – מהן 30% על המגזר הביתי (מגורים) ו-70% על המגזר העסקי.
בין הרשויות שביקשו תוספת ארנונה למגזר העסקי ניתן למנות את אור-עקיבא, אשדוד, אשקלון, באר טוביה, בית-שמש, גדרה, הוד השרון, הרצליה, חבל יבנה, חבל מודיעין, חוף השרון, חריש, כפר סבא, לב השרון, לוד, רמלה, רמת גן ותל אביב.
במצב דברים רגיל, החלטות השרים בנוגע להעלאות חריגות מתקבלות עוד לפני תחילת שנת המס שביחס אליה התבקשה העלאת התעריפים החריגה. שנת המס 2024 מהווה חריג לכלל זה, מאחר שהמועד לאישור שרי האוצר והפנים נדחה ל-3.11.2024, וזאת עקב דחיית מועד הבחירות לרשויות המקומיות בגלל מלחמת "חרבות ברזל".
המשמעות המעשית לכך ביחס לשנת 2024 היא שאכן הרשות המקומית צפויה לשלוח דרישה רטרואקטיבית לתשלום ארנונה בגין הפרשי חיוב לשנה זו.
לפי החוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד השכר במגזר הציבורי. כלומר הזינוק ב-2025 נובע בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שגדל ב-7.8%, בעוד שבאותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.79% בלבד.
מתחשיב שפרסם איגוד לשכות המסחר עולה כי משנת 2015 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2025, עלה מס הארנונה ב-21.3% ובסכום כולל של שישה מיליארד שקל.
משרד הפנים הגביל את הרשויות בבקשות החריגות ל-10% למגזר הפרטי ו-7.5% למגזר העסקי, סכום שמתווסף ל-5.3% של העלייה האוטומטית.
