משרד האוצר הודיע כי הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2025 יעלה מ-4.4% ל-4.9%, וזאת בעיקר בעקבות יישום המלצות ועדת נגל והוצאות נוספות. מדובר בתיקון השלישי לגירעון המקורי, שנקבע תחילה על 4% ולאחר מכן הועלה ל-4.3% ול-4.4%. בכירי האוצר הבהירו כי אין כוונה לחרוג מתקרת גירעון של 4.9%, והמטרה היא לייצב את יחס החוב-תוצר.
בדיון הראשון של ועדת הכספים לאישור תקציב המדינה לשנת 2025, עידכנו אנשי האוצר כי התקציב יעמוד על כ-620 מיליארד שקל, כאשר תקציב הביטחון הוא הגבוה ביותר, עם 107.8 מיליארד שקל. מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, הדגיש כי מרבית הרפורמות התקציביות כבר אושרו וכי יש לקדם את אישור התקציב במהירות האפשרית, למרות האיחור הרב בדיונים.
ועדת הכספים התכנסה באיחור של חודשיים וחצי, כאשר בדיון צוין כי בשל העיכוב המדינה מתנהלת כיום על בסיס תקציב המשכי של 1/12 מתקציב 2024 בכל חודש. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הגירעון לשנת 2025 צפוי לעמוד על 101.9 מיליארד שקל, והוא מתבסס על צפי לצמיחה שנתית של 4.3%. תקציב הביטחון לשנת 2025 רשם עלייה דרמטית לעומת התקציב המקורי לשנת 2024 בשל הצורך להתמודד עם הוצאות הלחימה והפינויים.
תחזית ההכנסות לשנה הבאה עומדת על 491.1 מיליארד שקל, עלייה של 9.8% לעומת התקציב הקודם. הכנסות המדינה יושפעו מעליית המע"מ ל-18%, אך הטבות המס, שצפויות להגיע ל-89.1 מיליארד שקל, עלולות להותיר את ההכנסות מתחת לממוצע ה-OECD ביחס לתוצר.
המלצות ועדת נגל, שיובאו בקרוב לאישור הכנסת, צפויות לכלול תיקונים נוספים בתקציב. במקביל, תמר לוי בונה מאגף התקציבים ציינה כי התקציב מגלם את מציאות "הנורמלי החדש" של ישראל, הכוללת עלויות ביטחון וריבית גבוהות משמעותית. לדבריה, צעדי התאמות עתידיים צפויים לסייע במיתון יחס החוב-תוצר.
בהתאם להצעה, הממשלה תוכל להגדיל את ההוצאה לצרכים מיידיים הנובעים מהמלחמה עד ל-10 מיליארד שקל נוספים, עם העלאה מותנית של תקרת הגירעון. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, מתח ביקורת על ההתנהלות הלא רגילה סביב דיוני התקציב וציין כי יש להביא את כל השינויים לידיעת הוועדה בזמן.
בתקציב 2025 נקבעו השקעות של 15 מיליארד שקל בשיקום הצפון ו-19 מיליארד שקל לדרום, כאשר כ-3 מיליארד שקל יוקצו לכל אזור בשנה הקרובה. תמר לוי בונה הסבירה כי מדובר בתשתיות ופיתוח ארוכי טווח שנועדו להוביל לצמיחה כלכלית.
תקציב המדינה לשנת 2025 צפוי לעמוד על כ-755.9 מיליארד שקל, דבר שמבטא גידול משמעותי של 34.3% בהשוואה לשנת 2022. סך התקציב שנקבע למגבלת ההוצאה לשנה זו יגיע לכ-619.6 מיליארד שקל, עלייה של 20.6% ביחס למגבלת ההוצאה בשנת 2024. מרבית הגידול נובעת מהתעצמות הוצאות הביטחון בשל ההשפעות הכלכליות של מלחמת חרבות ברזל.
על פי התחזיות, הגירעון לשנת 2025 צפוי להגיע לכ-101.9 מיליארד שקל, המהווים 4.9% מהתוצר. תחזיות הצמיחה מצביעות על גידול של 4.3%, מה שמסייע בשמירה על יחס חוב-תוצר יציב שעומד על 69%. עם זאת, האינפלציה הצפויה לשנה זו, שעומדת על 3.1%, חורגת מהיעד הממשלתי, ועשויה להשאיר את הריבית ברמה גבוהה.
