משרד האנרגיה והתשתיות מציג נתונים מרשימים לשנת 2024, המצביעים על המשך מגמת הצמיחה המשמעותית בהכנסות המדינה מתמלוגי אוצרות הטבע. על פי הדו"ח השנתי המפורט של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע, ההכנסות הסתכמו בסכום שיא של 2.37 מיליארד שקל, המשקף עלייה מרשימה של 8.2% לעומת ההכנסות בשנת 2023, שהסתכמו ב-2.19 מיליארד שקל. מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בישראל, הכנסות המדינה המצטברות מגז טבעי מתקרבות כבר ל-30 מיליארד שקל. מתוכן, 14.9 מיליארד שקל מתמלוגים שנגבו על ידי המשרד, והיתרה מהיטל רווחי משאבי טבע ומס חברות הנגבים על ידי רשות המיסים.
הגורם המרכזי לזינוק בהכנסות הוא המשך הצמיחה בתחום הגז הטבעי, שהתמלוגים ממנו הסתכמו בסכום של 2.31 מיליארד שקל, עלייה של 10.88% בהשוואה לשנה הקודמת. עיקר הגידול מיוחס לעלייה בייצוא הגז הטבעי למצרים וירדן, כאשר סך של כ-1.37 מיליארד שקל (כ-59.2%) מקורם בייצוא גז טבעי מאסדות "תמר" ו"לוויתן" וייצוא של נפט ממאגר "כריש". הדו"ח מפרט כי בשנת 2024 חל גידול של 13.4% בכמות ייצוא הגז הטבעי למצרים וירדן, וגידול של 8.3% בכמות הפקת הגז הטבעי הכוללת לעומת השנה הקודמת, נתונים שהשפיעו באופן ישיר על הגידול בתמלוגים.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, התייחס לנתוני השיא והדגיש את חשיבותם לכלכלה הישראלית: "ההכנסות המדינה מתמלוגי אוצרות הטבע, שממשיכים לעלות ועומדים על יותר מ-2.37 מיליארד שקל בשנה, הן בשורה גדולה לכלכלה הישראלית, שתשפיע באופן ישיר על אזרחי ישראל. סך הכנסות המדינה מגז טבעי (תמלוגים, מס חברות והיטל) יסתכם השנה בכ-5 מיליארד שקל, כאשר הצפי הוא שבעוד שנים ספורות סך הכנסות המדינה מגז טבעי יגיעו לכ-10 מיליארד שקל."
השר כהן הוסיף כי הגידול המשמעותי בייצוא הגז הטבעי למצרים וירדן ממצב את ישראל כנכס אסטרטגי חשוב עבור האזור, ותורם להעצמת היציבות והביטחון האזוריים וחיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל. "המדיניות שלי היא ברורה: למצות את מאגרי הגז הטבעי בישראל. אנחנו רוצים לראות פה גם בשנה הקרובה עוד חברות, עוד תחרות, עוד רזרבות לשוק המקומי ועוד אפשרות לייצא גז טבעי", הדגיש.
בניתוח מעמיק של נתוני התמלוגים ממאגרי הגז השונים עולה כי מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי בשנת 2024, בסך של כ-1.022 מיליארד שקל, מקורן ממאגר "לוויתן", בגין הפקה של כ-11.33 BCM גז טבעי. זאת לעומת הכנסות של כ-995 מיליון שקל מהפקה של כ-11.19 BCM בשנת 2023, המשקף עלייה של כ-2.7% בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת. הדו"ח מציין כי מתוך סך התמלוגים מ"לוויתן", סך ההכנסות שמקורן בייצוא הסתכמו ב-894 מיליון שקל, המהווים כ-87.5% מסך תמלוגי לוויתן.
ההכנסות ממאגר "תמר" הסתכמו בכ-779 מיליון שקל בגין הפקה של כ-10.09BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה, זאת לעומת הכנסות של כ-695 מיליון שקל מהפקה של כ-9.17 BCM וכ-421 אלף חביות קונדנסט בשנת 2023 – עלייה של כ-12% בהכנסות בהשוואה לאשתקד. מניתוח נתוני התמלוגים מרבעון לרבעון עולה כי במהלך הרבעון הרביעי של שנת 2023, חלה ירידה משמעותית בהכנסות מתמלוגים עקב מלחמת "חרבות ברזל" והפסקת ההפקה בין התאריכים 8.10.23-12.11.23.
סך ההכנסות מתמלוגי מאגר "כריש" הסתכמו בכ-507 מיליון שקל, מתוכן סך של כ-343 מיליון שקל (כ-67.7% מסך ההכנסות) שמקורן בהפקת גז טבעי למשק המקומי, ואילו שאר ההכנסות מקורן בייצוא נפט. הדו"ח מציין כי ההפקה ממאגר כריש החלה רק בסוף חודש אוקטובר 2022, והשוואה לשנים קודמות אינה רלוונטית.
מלבד הגז הטבעי, גם תחום המחצבים תרם לקופת המדינה, אך בשיעור נמוך יותר. בשנת 2024 נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-41.2 מיליון שקל, לעומת 44.2 מיליון שקל בשנה הקודמת. מתוך סכום זה, כ-30 מיליון שקל הם הכנסות שוטפות מתמלוגי הפוספטים, וכ-11.1 מיליון שקל הכנסות מהפרשי ביקורת בגין שנים קודמות. הדו"ח מציין כי ההכנסות השוטפות מתמלוגי מחצבים ירדו עקב ירידה במחיר הפוספטים שגררה ירידה בשווי המחצב הגולמי לטון. בנוסף, במהלך שנת 2024 התקיים הליך להגשת בקשות לרישיון חיפוש לסלע פוספוריט טבעי בשטחים המיועדים לכרייה בתחום השדות אורון, צין, רותם וחתרורים, במסגרתו גבה המשרד מהזוכה סך של כ-16 מיליון שקל בגין דמי חתימה.
כמו כן, נרשמו הכנסות של כ-5.1 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים שנגבו במסגרת הליכי מתן הרישיונות השונים.
