מזכ"ל ארגון ה-OECD, מתיאס קורמן, הציג היום לקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר, בצלאל סמוטריץ, את הדוח הדו-שנתי על כלכלת ישראל. הדוח מציין לטובה את חוסן הכלכלה הישראלית שהפגינה עמידות בפני זעזועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שבאה בעקבותיה, הודות לנתוני פתיחה פיסקליים יציבים, ניהול מוניטרי אחראי ושיעורי תעסוקה גבוהים.
בהסתכלות קדימה, כלכלני ה-OECD מעריכים כי הצמיחה צפויה לעלות ולעמוד על 3.4% בשנת 2025 ו-5.5% בשנת 2026. בדוח מצוין כי המדיניות הפיסקלית תצטרך לקחת בחשבון לחצים בשל גידול בהוצאות הביטחון והצורך לסגור פערי תשתיות ולהיערך לצמיחה דמוגרפית עתידית. הארגון מדגיש את הצורך בקידום רפורמות מבניות ובמקביל לקדם צמיחה ארוכת טווח וביניהן ליברליזציה בשוק המוצרים והשירותים.
הדוח עוסק בהרחבה בדרכים להתמודדות עם יוקר המחיה של ישראל ובראשן חסמי סחר, רגולציה מכבידה והיעדר לחץ תחרותי מספק המשפיעים על רמת המחירים שנותרה גבוהה ביחס למדינות ה-OECD במגוון תחומים. כלכלני ה-OECD מציינים לחיוב את חקיקת רפורמת היבוא 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', שיישום מלא שלה תוך צמצום ההחרגות הקיימות בה, עשוי להגביר את התחרות ולסייע בהורדת רמת המחירים.
כמו כן, כולל הדוח המלצות בנוגע למינוף יתרונות הבינה המלאכותית (AI) באמצעות הרחבת היצע ההשכלה הגבוהה בפרט ברמת התארים המתקדמים, הגמשת מודל התעסוקה באקדמיה בתחומים אלו ושמירה על גישה רגולטורית גמישה בתחום הבינה המלאכותית. הסקירה כוללת גם פרק נפרד הדן בנושא חיזוק מאמצי הפחתת פליטות והיערכות לשינוי אקלים.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הדוח המקיף והמעמיק משקף את חוסנה של הכלכלה הישראלית בתקופה בה אנו נמצאים. הדוח מעלה אתגרים והזדמנויות שונים שעלינו להמשיך ולהתמודד עימם כדי להבטיח את המשך הצמיחה של המשק בטווח הבינוני והארוך. הדוח יסייע לקדם שינויים מבניים במגוון תחומים שיביאו לחיזוק כלכלת ישראל בשנים הבאות. שיתוף הפעולה הפורה בין משרד האוצר וה-OECD הוא נדבך מרכזי בגיבוש מדיניות כלכלית מושכלת".
