למרות ההשפעה המתמשכת של מלחמת חרבות ברזל, שוק העבודה בישראל מציג סימני התאוששות בתחומים מסוימים, לצד מגמות של קיפאון ואף נסיגה באחרים. לפי סקירת אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, נרשמה ירידה במספר הנעדרים מעבודתם עקב סיבות הקשורות למלחמה – מ-60 אלף בראשית המלחמה לכ-34 אלף בפברואר 2025. רובם גויסו למילואים, וחלקם נפגעו מסגירת מקומות עבודה.
שיעור התעסוקה ללא הנעדרים מסיבות הקשורות למלחמה עמד בפברואר על 60.4%, נמוך באחוז אחד מהנתון שנמדד ערב המלחמה. שיעור ההשתתפות בתעסוקה ירד אף הוא ונותר נמוך ב-1.3 נקודות אחוז, דבר שמצביע על ירידה של כ-95 אלף משתתפים בשוק העבודה מאז ספטמבר 2023.
הענפים המרכזיים שספגו פגיעה הם ההייטק והבינוי. בענף ההייטק נרשמה ירידה מתמשכת במספר המועסקים מאז המחצית השנייה של 2024, אך בחודש פברואר נוספו כ-25 אלף מועסקים חדשים, רמז להתאוששות אפשרית. עם זאת, משקל הענף בכלל המשק ירד בהדרגה מאז 2022.
לעומת זאת, בענף הבינוי נראתה התאוששות מרשימה. לאחר ירידה חדה בעקבות הפסקת כניסת עובדים פלסטינים, נרשם זינוק במספר העובדים המקומיים, בעיקר גברים ערבים. בין ינואר 2023 לפברואר 2025 עלה מספר המועסקים בענף ב-25 אלף, מהם כ-15 אלף גברים ערבים.
גם ברמה המגזרית נרשמו שינויים: שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות וערביות חזר ואף עבר את רמות טרום המלחמה, בעוד שבקרב יהודים לא חרדים, בעיקר גברים, הפער עוד קיים. הנתונים מצביעים על כך שהמלחמה יצרה תחליפיות גבוהה בין מגזרים בשוק העבודה – תהליך שעשוי להשפיע על מדיניות התעסוקה בשנים הקרובות.
