מתוך כ־64 אלף תושבים שהתגוררו ביישובי העוטף ערב מלחמת 7 באוקטובר, כ־59 אלף כבר שבו לבתיהם – כך עולה מנתוני מנהלת תקומה שפורסמו היום – מדובר בכ־92% מכלל התושבים.
הדוח, שפורסם לרגל ציון 600 ימים למלחמה, משקף תמונת מצב מורכבת: לצד הישגים מרשימים בהחזרת תושבים, שיפוץ מבני מגורים ופיתוח תשתיות, קיימים עדיין מוקדים שבהם תהליך השיקום מתעכב – בין אם בשל מגבלות ביטחוניות, ובין אם על רקע סוגיות קהילתיות ותכנוניות.
עד כה הושקעו כ־1.4 מיליארד שקל בשיקום פיזי ישיר של היישובים, מהם כ־1.1 מיליארד שקל הופנו לעשרת היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר – פי ארבעה מהערכת מס רכוש לנזקיהם. נוסף לכך, אושרה תוכנית חומש בהיקף דומה של כ־1.4 מיליארד שקל, הכוללת מיגון, תשתיות ציבוריות ושדרוג שירותים חיוניים בתחומי הבריאות, החינוך והרווחה.
בין היישובים שבהם חלה התקדמות משמעותית: קיבוץ נירים, שבו הסתיימו כלל עבודות השיפוץ; כרם שלום (85% הושלמו); ורעים (95%). ביישובים אלה הוסרו או צפויות להוסר בקרוב המניעות השיקומיות, ובחלקם סופקו פתרונות דיור זמניים לתקופת המעבר עד תום שנת הלימודים.
בקיבוץ בארי – מהיישובים שנפגעו קשות – שופצו כ־290 מתוך 340 מבני מגורים, וכן 25 מתוך 43 מבני ציבור. עוד 52 בתים נמצאים בבנייה מחדש, ו־12 נוספים נמצאים בשלבי תשתית. לאחרונה אושרה תוכנית מואצת לבניית 20 מבני מגורים ותשתיות נלוות.
בעין השלושה מתבצעות עבודות שיקום בכ־100 מבנים, ונבנו ארבעה מבני "חלף דיור". עם זאת, עדיין קיימת מניעה ביטחונית. גם בכפר עזה, חולית ובארי נותרו מגבלות דומות, על אף התקדמות ממשית בשטח.
בחלק מהיישובים, ההתקדמות איטית יותר: בכיסופים, מתוך תקציב של 84 מיליון שקל, החלה עבודת שיפוץ רק ב־20 מבנים. בנחל עוז שופצו כ־70 מבנים, ועוד כ־80 מצויים בתהליך מתוך כ־250 מיועדים. בחולית מתבצעות עבודות בכ־25 מבנים בלבד מתוך 90 – כ־30% מהיעד – כאשר חלק מהמבנים מיועדים להריסה ובנייה מחדש. בכפר עזה טופלו עד כה רק כ־100 מתוך 280 מבנים, וקצב השיקום עומד על כ־30% בלבד.
בקיבוצים ניר עוז, כיסופים וחולית נמשך שיח תכנוני מול מנהלת תקומה לצורך עדכון תוכניות העבודה. ביישובים אלו קיימים פערים בין צרכי השטח לבין התקדמות הביצוע בפועל, ובחלק מהמקרים טרם החל שיפוץ רחב היקף.
ב־34 יישובים שאין בהם מניעות ביטחוניות או שיקומיות, מתבצע יישום תוכנית "סלים יישוביים" בהיקף כולל של כ־800 מיליון שקל. התקציב מיועד בין היתר להקמת מרחבים קהילתיים, שדרוג מוסדות חינוך, תרבות, דת וספורט, והנגשת המרחב הציבורי.
לדברי ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן: "ההתקדמות בשיקום והבנייה מחדש היא מרכיב מרכזי בשיבת הקהילות לחיים. אנו פועלים בשיתוף פעולה עם הקהילות והמועצות להשבת האזור לשגשוג כלכלי, דמוגרפי וחברתי – תוך דגש מיוחד על חינוך, בריאות, תעסוקה וחקלאות".
