שנת 2024 הייתה שנת שיא בהיקף הפעילות הכלכלית של החברות הממשלתיות בישראל. לפי דוח מס' 64 שפרסמה רשות החברות ביולי 2025, סך ההכנסות הסתכם ב־102.2 מיליארד שקל, עלייה של כ־12% לעומת 91.5 מיליארד שקל ב־2023.
הגידול נבע בעיקר מעלייה במכירות של החברות הביטחוניות: רפאל רשמה גידול של כ־3.8 מיליארד שקל בהכנסות, והתעשייה האווירית בכ־3 מיליארד שקל. חברת החשמל הגדילה את הכנסותיה ב־1.5 מיליארד שקל בשל עליית תעריפי החשמל, וחברת נגה ניהול מערכת החשמל רשמה גידול של 1.4 מיליארד שקל.
הוצאות המימון ירדו ל־1.3 מיליארד שקל לעומת 1.8 מיליארד שקל בשנה הקודמת, בעיקר בזכות ירידה בהוצאות הריבית של חברת החשמל. הרווח הגולמי הגיע ל־14.8 מיליארד שקל, ואילו הרווח הנקי המצטבר הסתכם ב־7.6 מיליארד שקל, המייצג שיעור רווחיות נקי של 7.4%.
עוד באותו הנושא
תשואת ההון הממוצעת עלתה ל־11.2%, לעומת 9.8% בשנת 2023 ו־4.4% בלבד ב־2022. סך הנכסים עמד על 275 מיליארד שקל, וההון העצמי עלה ל־81.3 מיליארד שקל.
החברות הממשלתיות גייסו חוב בהיקף של 6.2 מיליארד שקל, כולו באיגרות חוב סחירות. מקורות גייסה 2.36 מיליארד שקל בהרחבת סדרת אג"ח 11, וחברת החשמל ביצעה שתי הנפקות בהיקף כולל של 3.3 מיליארד שקל. לראשונה גייסה גם תשתיות אנרגיה חוב סחיר בסך 500 מיליון שקל.
הפרטת דואר ישראל הושלמה בנובמבר 2024, לאחר מכירת מניות המדינה לגוף פרטי תמורת 468 מיליון שקל. כחלק מהמהלך, נמחקו מהמאזן פיקדונות בהיקף של מעל 6 מיליארד שקל.
מהדוח עולה כי סך ההוצאות למחקר ופיתוח עמד על 2.3 מיליארד שקל – עלייה של 19% לעומת השנה הקודמת, בעיקר בחברות הביטחוניות. ההוצאות למכירה ושיווק הסתכמו ב־2 מיליארד שקל, וגידלו ב־6% לעומת 2023.
ההשקעות ברכוש קבוע הגיעו לסכום כולל של כ־13.6 מיליארד שקל, כולל השקעות בתחנות כוח, תשתיות חלוקה והולכה של חשמל, מתקני מים, נמלים ותחנות רכבת.
החברות העיקריות אחראיות ל־97% מההכנסות ול־96% מהנכסים. בראשן ניצבות חברת החשמל, התעשייה האווירית, רפאל, מקורות, נתיבי ישראל, רכבת ישראל, נת"ע וחברות הנמלים.
התחזית לשנים הקרובות מצביעה על צמיחה מתונה: ב־2025 צפויות ההכנסות להגיע ל־105.5 מיליארד שקל, והרווח הנקי צפוי להתייצב סביב 6.1 מיליארד שקל.



