האיחוד האירופי צפוי להקריב כמה מכללי הפרטיות היקרים ביותר למען הבינה המלאכותית, בניסיון להגביר את התעשייה העסקית באירופה על ידי צמצום הביורוקרטיה, כך דווח היום (שני) ב-POLITICO.
הנציבות האירופית תחשוף חבילת "אוטובוס דיגיטלי" בהמשך החודש, כדי לפשט רבים מחוקי הטכנולוגיה שלה. הנציבות התעקשה שהיא רק תבצע תיקונים ממוקדים, אך טיוטות מסמכים שהגיעו לידי POLITICO מראות כי הפקידים מתכננים שינויים מרחיקי לכת בתקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) לטובת מפתחי בינה מלאכותית.
עם זאת, נגיעה בחוק הדגל צפויה לעורר סערה פוליטית ולובינג אדירה בבריסל. "הוועדה צריכה להיות מודעת לחלוטין לכך שזה פוגע באופן דרמטי בסטנדרטים האירופיים", ציין הפוליטיקאי הגרמני יאן פיליפ אלברכט, אחד האדריכלים הראשיים של ה-GDPR.
השינוי של בריסל בנושא הפרטיות מגיע על רקע דאגה מכוחה הכלכלי הדועך של אירופה. רגולטורים אירופיים לפרטיות עיכבו את ההתקדמות חברות הטכנולוגיה הגדולות בשנים האחרונות. מטא, X ולינקדאין עיכבו את פריסת יישומי הבינה המלאכותית באירופה, לאחר התערבויות של ועדת הגנת המידע האירית.
גוגל עומדת בפני חקירה ונאלצה בעבר להשהות את שחרור הצ'אטבוט שלה, Bard. בנוסף, הרגולטור של איטליה הטיל בעבר חסימות זמניות על ChatGPT של OpenAI ועל DeepSeek הסינית עקב חששות בנוגע לפרטיות. אותן ענקיות טכנולוגיה דוהרות קדימה בארה"ב, ללא חוק פרטיות גורף שאוסר עליהן להזין את נתוני האזרחים לבינה המלאכותית.
ניסוחה הראשוני של תקנת הגנת המידע הכללית בשנים 2012-2016 הפעיל את אחד ממאמצי הלובינג הגדולים ביותר שבריסל ראתה אי פעם. מאז כניסתו לתוקף בשנת 2018, האיחוד האירופי נמנע מתיקון החוק, מחשש שהוא ילבה מחדש את מלחמת הלובינג האכזרית.
בחודשים האחרונים, פקידי הנציבות ניסו למנוע חששות לכך שהיא מבצעת שיפוץ בספר החוקים של הפרטיות. הם התעקשו שהצעות הפישוט לא יגעו בעקרונות הבסיסיים של ה-GDPR.
לפי הטיוטה שנחשפה, הנציבות החריגה חברות בינה מלאכותית, כך שיוכלו לעבד באופן חוקי קטגוריות מיוחדות של נתונים (כגון אמונות דתיות או פוליטיות, מוצא אתני או נתוני בריאות של אדם), כדי להכשיר ולהפעיל את הטכנולוגיה שלהן. היא אף מתכננת לנסח מחדש את ההגדרה של נתונים בקטגוריות המיוחדות, אשר ניתנות להם הגנות נוספות במסגרת כללי הפרטיות.
כמו כן, הוועדה רוצה לתקן את כללי הבאנרים של קובצי עוגיות באירופה, על ידי הוספת סעיף ל-GDPR שיעניק לבעלי אתרים ואפליקציות עילות משפטיות להצדיק מעקב אחר משתמשים מעבר לקבלת הסכמתם בלבד.
טיוטת ההצעה עדיין עשויה להשתנות לפני שהנציבות תחשוף רשמית את תוכניותיה ב-19 בנובמבר. לאחר הצגת החבילה, היא תצטרך לקבל אישור ממדינות האיחוד האירופי והמחוקקים, שכבר חלוקים בשאלה האם לגעת בהגנות הפרטיות.
המסמכים מראים כי אסטוניה, צרפת, אוסטריה וסלובניה מתנגדות בתוקף לכל שינוי של בתקנות, ואילו גרמניה, שלרוב נתפסת כאחת המדינות בעלות מודעות פרטיות גבוהה, דוחפת לשינויים גדולים שיסייעו לבינה מלאכותית.
