על רקע ההסלמה החריפה בין ארה"ב לישראל לבין איראן מאז סוף פברואר, פקיסטן מתבססת כשחקן דיפלומטי מפתיע בזירה הבינלאומית ומציעה את עצמה כמתווכת בין וושינגטון לטהרן בניסיון למנוע הידרדרות לעימות אזורי רחב.
לפי גורמים רשמיים באיסלאמאבאד, פקיסטן כבר מעורבת בשבועות האחרונים בדיפלומטיה שקטה, שבמסגרתה היא מעבירה מסרים בין הצדדים. בין היתר, הועברה לאיראן הצעה אמריקנית הכוללת כ-15 סעיפים, כאשר טהרן השיבה באמצעות ערוצים עקיפים עם הצעות משלה. עם זאת, באיראן מכחישים קיום מגעים ישירים.
המהלך הפקיסטני אינו מתרחש בוואקום: גם טורקיה ומצרים פועלות מאחורי הקלעים, אך פקיסטן נהנית מיתרון ייחודי – יחסים טובים יחסית הן עם ארה"ב והן עם איראן, לצד קרבה גיאוגרפית למדינה השיעית.
בשנים האחרונות השתפרו היחסים בין וושינגטון לאיסלאמאבאד, כולל העמקת שיתופי פעולה כלכליים ודיפלומטיים. במקביל, פקיסטן שומרת על קשרים יציבים עם טהראן, מה שמאפשר לה לתפקד כערוץ תקשורת אמין יחסית בין הצדדים, במיוחד בתקופה שבה מגעים ישירים כמעט ואינם אפשריים.
גם לממסד הביטחוני הפקיסטני תפקיד מרכזי: מפקד הצבא, פילדמרשל עאסים מוניר, מקיים קשרים עם גורמים אמריקנים ואיראנים כאחד. לפי דיווחים, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף שוחח עמו לאחרונה, ברקע עיכוב תקיפות אמריקניות נוספות – צעד שמיוחס, בין היתר, להתקדמות הדיפלומטית.
מעבר לשיקולים מדיניים, לפקיסטן יש אינטרס ישיר בהרגעת המצב. הכלכלה המקומית תלויה במידה רבה בנפט ובגז מהמזרח התיכון, והזינוק במחירי האנרגיה כבר הוביל לעלייה של כ-20% במחירי הדלק במדינה. בנוסף, מיליוני פקיסטנים העובדים במדינות המפרץ שולחים כספים בהיקף משמעותי, מה שהופך את היציבות האזורית לקריטית עבור הכלכלה.
המלחמה משפיעה גם בזירה הפנימית: הפגנות אלימות פרצו ברחבי המדינה לאחר התקיפות על איראן, כולל תקיפה של הקונסוליה האמריקנית בקראצ'י. המתיחות החריפה במיוחד לאחר מותו של המנהיג העליון של איראן, עלי ח'אמנאי – דמות בעלת השפעה עמוקה גם על הקהילה השיעית בפקיסטן.
למרות שפקיסטן אינה נחשבת לשחקן קבוע בתיווך בינלאומי, יש לה תקדימים משמעותיים: היא סייעה ביצירת הקשר החשאי בין ארה"ב לסין בתחילת שנות ה-70, מה שהוביל לביקור ההיסטורי של הנשיא ריצ'רד ניקסון בבייג'ינג. בנוסף, מילאה תפקיד בשיחות שהובילו לנסיגת ברית המועצות מאפגניסטן ב-1988.
כעת, עם ערוצי תקשורת פעילים אך שבריריים, והפסקה זמנית בתקיפות האמריקניות, המוקד עובר בהדרגה מהשדה הצבאי לשולחן המשא ומתן. אם המאמץ הפקיסטני יישא פרי, ייתכן שאיסלאמאבאד תהפוך לשחקן מרכזי בעיצוב הסדר האזורי החדש.
