לראשונה: הסטארשיפ של SpaceX חזרה מהחלל ונלכדה בזרועות מגדל השיגור
החללית השלימה 14 הקפות סביב כדור הארץ ושיגרה 26 לווייני סטארלינק • המאיץ התחתון לא הצליח לשוב לנקודת השיגור • ההישג מקרב את החברה של אילון מאסק לחזון של טילים רב-פעמיים
ענקית החלל של אילון מאסק, SpaceX (SPCX), הצליחה לראשונה להחזיר את החללית סטארשיפ ממסלול סביב כדור הארץ וללכוד אותה באמצעות זרועות מגדל השיגור בטקסס. במהלך המשימה, שנמשכה כ-22.5 שעות והייתה הארוכה ביותר של המערכת עד כה, השלימה החללית 14 הקפות סביב כדור הארץ ושיגרה 26 לווייני סטארלינק. עם זאת, המאיץ התחתון לא הצליח לשוב לנקודת השיגור, ולכן החברה עדיין לא הצליחה להשיב את שני חלקי הטיל בשלמותם.
ההישג מסמן התקדמות משמעותית בתוכנית של SpaceX לפתח מערכת שיגור שתוכל לשמש שוב ושוב, תוך צמצום הצורך בתחזוקה ובהכנות בין טיסה לטיסה. אתמול (שבת), לאחר מסע בחלל, שבה החללית לגובה פני הקרקע באתר השיגור של החברה בסטארבייס שבדרום טקסס, ונלכדה לראשונה בידי שתי זרועות מכניות ענקיות המותקנות על מגדל השיגור - מערכת המכונה "Mechazilla".
אילון מאסק | צילום: שאטרסטוק
החללית, שגובהה כ-52 מטרים, הגיחה מתוך העננים, הפעילה מחדש את מנועיה כדי לעבור למצב אנכי והונמכה באיטיות לעבר זרועות המגדל. שתי זרועות המתכת אחזו במתקנים ייעודיים בחלקה העליון, והיא נותרה תלויה מעל הקרקע עד לכיבוי המנועים. החללית שבה לכדור הארץ כשהיא נושאת סימני חריכה כתוצאה מהחום העז שנוצר בחדירה לאטמוספרה.
המשימה החלה ביום שישי, כאשר המאיץ Super Heavy, החלק התחתון של מערכת השיגור, נשא את סטארשיפ לחלל. אולם כעשר דקות לאחר ההמראה נכשל ניסיון ההחזרה שלו למנחת, ולכן התוכנית להשיב את שני חלקי המערכת באותה משימה לא יצאה לפועל. למרות זאת, הצלחת החזרת החללית עצמה נחשבת לאבן דרך הנדסית חשובה.
במהלך שהותה בחלל שחררה סטארשיפ 26 לווייני סטארלינק בגובה של כ-260 קילומטרים מעל פני כדור הארץ. לאחר מכן הפעילה את אחד ממנועיה כדי להתחיל את החזרה לאטמוספרה, כשהיא נעה מעל האוקיינוס השקט. מהירותה, שהגיעה לכ-27 אלף קילומטרים בשעה, פחתה במהלך הירידה, עד שהגיעה לאזור אתר השיגור בטקסס.
מאסק, מייסד ומנכ"ל SpaceX, פרסם לאחר הנחיתה תמונות וסרטונים של החללית וכתב ב-X כי "ספינה 42 נראית נהדר". מהנדסי החברה החלו לבדוק את החללית בתוך שעות מרגע לכידתה.
SpaceX | צילום: שאטרסטוק
המטרה: להפוך את השיגור לחלל לשגרה
הפיתוח של סטארשיפ נועד להרחיב את יכולות השיגור של SpaceX ולאפשר לה להפעיל מערכת חלל שבה שני חלקי הטיל חוזרים לכדור הארץ וניתנים לשימוש חוזר. כיום, יתרונה המרכזי של החברה בענף השיגורים נשען על טילי פאלקון 9, ששוגרו יותר מ-700 פעמים מאז 2010. השלב הראשון של פאלקון 9 ניתן לשימוש חוזר, אך השלב השני, שאחראי להעברת המטען למסלול סביב כדור הארץ, מושלך לים לאחר כל משימה.
בסטארשיפ שואפת החברה להגיע למודל שדומה יותר לתפעול של מטוסי נוסעים: שיגור, חזרה לכדור הארץ והכנה לטיסה נוספת בתוך פרק זמן קצר, עם צורך מינימלי בשיפוץ ובתחזוקה. עם זאת, הדרך לשם עדיין ארוכה. החברה טרם הצליחה להחזיר את שני חלקי המערכת באותה משימה, וגם מגן החום של החללית עדיין אינו מוכן לשימוש חוזר מלא.
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א | צילום: שאטרסטוק
מגן החום מורכב ממאות אריחים שחורים בצורת משושה, שנועדו להגן על החללית מפני הטמפרטורות הקיצוניות בזמן החדירה לאטמוספרה. SpaceX מפתחת גרסאות חדשות של האריחים, במטרה לצמצם ככל האפשר את הצורך בבדיקות ובתיקונים לאחר כל טיסה.
ההתקדמות הנוכחית מתרחשת לאחר השקעה של יותר מ-15 מיליארד דולר מצד SpaceX בפיתוח סטארשיפ. גם נאס"א משתתפת במימון התוכנית מאז שב-2021 העניקה לחברה חוזה בשווי של יותר מ-4 מיליארד דולר, הכולל 3.2 מיליארד דולר לפיתוח מערכת שתשמש להחזרת בני אדם לירח במסגרת תוכנית ארטמיס.
כתבה קשורה
בגלל הבינה המלאכותית: אילון מאסק שוקל להעביר שרתים לחלל
בנאס"א מעריכים כי סטארשיפ, לצד נחתת ירח נוספת שמפתחת חברת Blue Origin של ג'ף בזוס, תוכל להתחיל במשימות מאוישות לירח ב-2028. אך לפני כן נדרשת SpaceX לעמוד בכמה אבני דרך הנדסיות מורכבות. אחת המרכזיות שבהן היא הדגמת העברת דלק בין חלליות סטארשיפ שישמשו כמכליות במסלול סביב כדור הארץ. מדובר בתהליך חיוני שנועד לאפשר לחללית להמשיך במסעה מעבר למסלול סביב כדור הארץ ולהגיע לירח.
בלו אוריג'ין | צילום: שאטרסטוק
מעבר למשימות הירח, מאסק רואה בסטארשיפ את הפלטפורמה המרכזית לדור הבא של פעילות SpaceX: הרחבת מערך לווייני סטארלינק, הצבת מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, ובהמשך גם הובלת משימות מאוישות למאדים. הצלחת החזרת החללית היא צעד משמעותי בדרך למטרות האלה, אך מימושן תלוי בהוכחת היכולת להפעיל את המערכת כולה באופן חוזר, אמין ובקצב גבוה.
מגיב/ה בתור אורח/ת