בחברת "לילה מדעים" עובדים על המצאה מחדש של התהליך המדעי עצמו – ונראה שהם מצליחים. הכל נעשה בעזרת בינה מלאכותית, כמובן.
מי שיבקר במטה החברה, שקיבלה לאחרונה השקעה של 200 מיליון דולר, ימצא מעבדה חצי-אוטומטית שפועלת בדיוק מדהים. מגשים ובהם 96 באריות, כל אחת עם דגימת דנ"א משלה, מוסעים על גבי פסים מגנטיים בין תחנות שונות, שם הם עוברים טיפולים שונים – לעיתים על ידי בני-אדם, ולעיתים על ידי מכונות. כל התהליך מנוהל על ידי מערכת בינה מלאכותית, שמתעדת כל מדידה, ניסוי, הצלחה או כישלון, ולומדת כל העת כיצד לייעל את התהליך.
החזון של החברה שאפתני: לתת לבינה מלאכותית את היכולת להפעיל את השיטה המדעית באופן עצמאי – להעלות רעיונות חדשים ולבצע מחקרים ללא מעורבות אנושית. המטרה הסופית היא לא רק להאיץ את הקצב המדעי, אלא לשנות לחלוטין את הדרך בה מתבצע מחקר מדעי. אך האם זה באמת אפשרי?
בשנת 1942, ארצות הברית השיקה את פרויקט מנהטן, שאיחד את טובי המוחות המדעיים לפיתוח הנשק ההרסני ביותר בהיסטוריה – פצצת האטום. תוצאה זו שינתה את פני העולם, אך היא גם הדגימה את עוצמתו של המדע: הוא יכול לבנות ולהשמיד כאחד.
כיום, ארצות הברית ניצבת בפני אתגר מדעי חדש. ב-2024 פרסמה ועדת הקונגרס האמריקני ליחסים עם סין המלצה יוצאת דופן: להקים פרויקט מנהטן חדש – הפעם, בתחום הבינה המלאכותית. המטרה אינה לפתח נשק, אלא ליצור מערכת בינה מלאכותית שתוכל להתחרות ואף לעלות על חוכמתם של המדענים המובילים בעולם.
המהלך נובע מהבנה ברורה: המדינה שתצליח לפתח בינה מלאכותית מדעית מתקדמת, תוכל לזכות ביתרון טכנולוגי עצום. היא תוכל לפתח תרופות חדשות, לטהר מים, להצמיח יבולים בקצב חסר תקדים, ואפילו להמציא מקורות אנרגיה חדשים. וכמובן – היא גם תוכל לפתח כלי נשק מתקדמים.
באוגוסט 2024, חברת "סאקנה AI" הכריזה על פיתוח "מדען מלאכותי" – מערכת בינה מלאכותית שמבצעת את כל שלבי המחקר המדעי: קריאת מחקרים, זיהוי פערים בידע, יצירת היפותזות, תכנון ניסויים, הרצתם, ניתוח תוצאות, וכתיבת מאמרים מדעיים.
אך הייתה בעיה אחת: המערכת של סאקנה פעלה בעולם הווירטואלי בלבד, ולא יכלה לבצע ניסויים פיזיים. ללא גישה למעבדה אמיתית, היא לא יכלה לקדם מדעי חיים, כימיה או פיזיקה. כאן נכנסה לתמונה "לילה מדעים".
"לילה מדעים" שילבה בין בינה מלאכותית מתקדמת למעבדות חצי-אוטונומיות, כך שהמערכת יכולה גם לחשוב, גם לתכנן, וגם לבצע ניסויים במעבדה פיזית. החברה טוענת כי כבר הצליחה לייצר חומרים חדשים בעלי ביצועים טובים יותר מהקיימים, ואף לפתח טיפולים גנטיים פורצי דרך.
נכון לעכשיו, אין הוכחות מדעיות מוצקות להצלחותיה של "לילה מדעים", שכן הממצאים עדיין לא פורסמו בכתבי עת מדעיים מבוקרים. אך כאשר משקיעים בסדר גודל של 200 מיליון דולר עומדים מאחוריה, קשה להתעלם מהאפשרות שמהפכה מדעית אכן מתרחשת.
אם בינה מלאכותית תוכל להאיץ את קצב המחקר המדעי, אנו עשויים לעמוד בפני עידן של התקדמות חסרת תקדים. אך יש גם צד אפל: כאשר מערכת כזו תתפקד באופן עצמאי לחלוטין, ייתכן שהפיקוח האנושי יהפוך למיותר. מה יקרה כאשר פוליטיקאים יגדירו למערכת מטרות – והיא תבצע מחקרים שיגשימו אותן ללא כל מגבלה מוסרית?
המדע הבדיוני כבר הזהיר אותנו מפני עולם שבו מכונות הופכות לעצמאיות. אך בניגוד לעבר, הסיפורים הללו כבר אינם בגדר דמיון. אנחנו עומדים על סף שינוי היסטורי, והשאלה החשובה היא האם נצליח לרתום את הכוח הזה לטובת האנושות – או שמא נאבד עליו שליטה.
העתיד שייך למדינה שתדע לנצל את הבינה המלאכותית המדעית. השאלה היא: האם נהיה מוכנים להתמודד עם ההשלכות?
המאמר פורסם במקור במדריך לעתיד – הבלוג של ד"ר רועי צזנה, חוקר ועתידן באוניברסיטת תל-אביב
