י' רכש זכות במקרקעין בפרויקט מגורים בבת ים. הוא חתם על על "הסכם מכר", "הסכם שיתוף" ו"הסכם ייצוג" מול חברת הבנייה, עורכי דין מטעמה ונאמנים שניהלו את חשבון הנאמנות בו הופקדו כספי הרכישה.
לטענתו למרות העברת סכומי כסף משמעותיים לחשבון הנאמנות, ההסכמים לא קוימו, זכויותיו במקרקעין לא נרשמו, והכספים שהפקיד נמשכו באופן שאינו תואם את התחייבויות הנתבעים.
התביעה טוענת כי התובע העביר לחשבון הנאמנות כ-1.7 מיליון ש"ח, מתוכם 1.4 מיליון ש"ח עבור הזכות במקרקעין ו-300,000 ש"ח נוספים כ"דמי פיקוח". לאחר החתימה על ההסכמים, חלה התדרדרות כלכלית במצב החברה היזמית, והיא נכנסה להליכי חדלות פירעון.
במהלך בדיקה שערך התובע התברר כי כספי הנאמנות נמשכו במלואם, ולמעשה חשבון הנאמנות רוקן. עוד נטען כי לא נרשמה הערת אזהרה לטובתו, והמסמכים הנדרשים לרישום הזכויות לא הומצאו.
מדובר במעשה תרמית ומצגי שווא בהם עורכי דין ששימשו כנאמנים ומיופי כוח בעסקה, פעלו בחוסר תום לב, עצימת עיניים ורשלנות רבתית, שאפשרו את גניבת הכספים והכשלת העסקה.
התובע דורש מהנתבעים פיצוי בסך של כ-1.624 מיליון ש"ח, הכוללים את השבת סכומי הכסף שהפקיד, פיצוי מוסכם לפי ההסכמים, תשלום על עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים, וכן פיצוי עבור שכר טרחה ששילם לנתבעים עבור שירותים משפטיים שלא סופקו בפועל. בנוסף, הוא מבקש חיוב בהוצאות משפט וריבית על הסכומים ששולמו.
במקרים כאלה חשוב להדגיש את חובת הנאמנות והזהירות החלה על נאמנים ועורכי דין בעסקאות מקרקעין. המקרה מעורר שאלות משמעותיות בנוגע להתנהלות נאמנים, אחריות משפטית של משרדי עורכי דין, והצורך בפיקוח הדוק יותר על חשבונות נאמנות למניעת מקרים דומים בעתיד. תביעה זו עשויה לשמש כתקדים חשוב בכל הנוגע לאחריות מקצועית ונאמנות בעסקאות מקרקעין.
הכותב: עו"ד שי שמש, שותף במשרד כהן-שמש המתמחה בחדלות פירעון וליטיגציה מסחרית
