בעבר צוואה הייתה עניין פשוט יחסית: דירה, חסכונות בבנק, אולי מכונית ותכשיטים. אך במציאות הכלכלית הנוכחית, שבה כסף אינו תמיד מוחשי, צוואה שאינה מתייחסת לנכסים דיגיטליים עלולה להפוך למסמך חסר תוקף מעשי, ולהותיר את היורשים מול מצב מורכב – ואף ללא ירושה ממשית.
כדי להבין את גודל השינוי די להביט בשוק הקריפטו. מאות מיליארדי דולרים הושקעו בביטקוין, באתריום ובמטבעות נוספים. אנשים מחזיקים נכסים דיגיטליים בשווי עשרות אלפי שקלים ואף יותר, מפעילים חשבונות מסחר בבורסות מקוונות ומשקיעים במיזמים וירטואליים. הבעיה היא שאין רישום רשמי לנכסים אלה, אלא רק קוד גישה פרטי. מי שמחזיק בו הוא הבעלים, ומי שלא – מחוץ למשחק.
הירושה הדיגיטלית כוללת הרבה מעבר למטבעות קריפטו. ערוצי יוטיוב עם קהל מנויים, חשבונות אינסטגרם וטיקטוק עם עוקבים רבים, זכויות יוצרים לתמונות, סרטונים ומוזיקה, פריטים וירטואליים במשחקי מחשב וחשבונות בפלטפורמות תשלום כמו פייפאל – כולם נכסים בעלי ערך כלכלי או רגשי, שיכולים להוות מוקד למאבק ירושה.
כאשר אין צוואה ברורה, השאלות הופכות מסובכות: האם בן הזוג זכאי לגשת לחשבון הפייסבוק של המנוח? האם הילדים רשאים לקבל את ההכנסות מערוץ היוטיוב שלו? בהיעדר הנחיות מפורשות, בתי המשפט נאלצים להסתמך על פרשנות כללית של חוקי הירושה – מה שיוצר חוסר ודאות, הליכים משפטיים ארוכים ואובדן משאבים.
הפתרון ברור: צוואה שמכירה בנכסים הדיגיטליים. במסמך כזה יש לפרט את החשבונות, הארנקים הדיגיטליים והפלטפורמות שבהן מוחזקים נכסים. יש לציין גם נכסים שאינם כספיים אך בעלי ערך אישי או משפחתי. את המפתחות והסיסמאות אין לכלול בצוואה עצמה, שכן היא פומבית, אלא לשמור במקום מאובטח או אצל שירות ייעודי.
הטעות הנפוצה היא לחשוב שזה לא רלוונטי. רבים סבורים שאין להם נכסים כאלה, שהם צעירים מדי או שהם זוכרים הכול. בפועל ערך המטבעות הדיגיטליים משתנה במהירות, ונכסים שנראים שוליים היום עשויים להיות משמעותיים מחר. גם חשבון ישן שנשכח עלול להתגלות כבעל ערך.
התעלמות מנכסים דיגיטליים בצוואה כמוה כוויתור עליהם. מי שרוצה להבטיח שמה שצבר לא ייעלם חייב לכלול אותם בצוואה ולפנות לעורך דין המתמחה בדיני ירושה. כך ניתן להבטיח שהנכסים הדיגיטליים יועברו בצורה מסודרת וללא אובדן.
הכותב הוא עורך דין לדיני משפחה
