אירופה לא מצטרפת למתקפה נגד איראן ואפילו קוראת להפסיק אותה, כאילו הטרור בכלל לא מאיים עליה. החטא הקדמון שלה הוא כמובן קליטה מאסיבית של הגירה המונית ממדינות אפריקה.
אחת הסיבות הרציונליות, לצד רגשות אשמה וסיבות לא ענייניות אחרות, היא מחסור בעובדים. לכן ניתן היה לצפות שלפחות היבשת המתפוררת הזו תאמץ בזרועות פתוחות את מהפכת הבינה המלאכותית, שעשויה לעלות את הפריון לעובד ולגשר על מחסור חמור בעובדים. אלא שהשבוע (שלישי) היא נקטה בצעד דרמטי נוסף של הרס עצמי, כשהפרלמנט האירופי הצביע ברוב שמאפיין את ההסתדרות – 101 מול 9 מתנגדים – לשינויים והרחבות לחוק הבינה המלאכותית.
באיחוד מכנים אותו "פישוט החוק", אלא שנראה שמדובר בלשון שגי נהור, מכיוון שהחוק הזה כולל 458 עמודים, 180 מבואות, 113 סעיפים בתוספת 13 נספחים ובסך הכל 88,000 מילים. פשוט זה לא. החוק המסורבל והעמום כולל פרק חדש של תחומי איסור שימוש ב-AI ויוצר סייגים חדשים שחלקם ייכנסו לתוקף בקרוב, להוציא כאלה שייכנסו לתוקף במהלך השנתיים הבאות.
אירופה היא הראשונה שהזדרזה לחוקק חוק בעניין, כשארה"ב למשל, וגם ישראל, נוהגות לחוקק חוקים בהתאם לצורך ואילו אירופה אוהבת להקדים תרופה למכה, או במקרה הזה לקדמה. בדיון מוקדם בפרלמנט נשמעו טיעונים שיכלו להיות קטעים משובחים במערכונים, כמו טענה על כך שלפחות תריסר מדינות כלל לא מינו רגולטורים לאכיפת החוק המקורי ו-19 מדינות לא מינו אפילו איש קשר לעניין, מכאן עלה "צורך בתיקון החוק".
במילים אחרות, הרגולטור כועס על עצמו שלא עמד ברגולציה שקבע ולכן עולה הצורך להרחיב אותה. מין היגיון אירופאי שכזה.
ואם חשבתם שמדובר בשיח תיאורטי שנועד להעסיק רגולטורים משועממים ואין לו השלכות משמעותיות, אז טעיתם. אפל הודיעה שהיא דוחה השקת מיזמי AI באירופה; מטא מעכבת השקה של תוכנות מבוססות AI אחרי שסירבה לחתום על הקוד שכלול בחוק והודיעה שאזרחי אירופה ייפגעו מהעניין. בגוגל דיפמיינד – יחידת המו"פ המתקדמת ביותר של גוגל – אמרו שהחוק הזה נכתב באמצעות ChatGPT (ולא על ידי ג'ימיני שלה, שאולי היה יכול לכתוב אותו טוב יותר).
האיחוד האירופי הגדיר בריאות, חינוך ותעסוקה כתחומים "בסיכון גבוה" – דווקא התחומים שבהם AI יכול להביא את התועלת הגדולה ביותר. במסגרת האיסורים שבחוק אסור להיעזר בבינה מלאכותית לאבחן מחלות, אסור להיעזר בניתוחי העומק האיכותיים של הבינה המלאכותית לזהות קשיי למידה של תלמידים ואסור בתכלית האיסור למיין עובדים, או להתאים להם משימות באמצעות בינה מלאכותית.
חברות שיעשו זאת יהיו חשופות לקנסות של עד 35 מיליוני אירו! ברור שגם בישראל ובארה"ב שום מערכת בריאות לא תעז לאבחן חולים רק באמצעות AI ושום מערכת חינוך לא תסתפק באבחון בינה מלאכותית כדי לחרוץ אבחון של תלמיד.
מקומות עבודה רבים לא ממיינים את כל פניות העובדים, רק מכיוון שלא משתלם להשקיע את התשומות האלה – הבינה המלאכותית עשויה לתת הזדמנות הוגנת לכולם להתמיין באופן ההוגן ונטול פנים ביותר שניתן, אך הרגולטור החליט שזה אסור. אגב, חברות בארץ ובעולם ממיינות עובדים באמצעות גרפולוגים ונבחני מיון ישנים בעלי תקפות מוטלת בספק, אבל הבינה המלאכותית נמצאה באירופה כבעייתית יותר.
