השווקים הפיננסיים בעולם מתמודדים עם איום חדש שמדאיג משקיעים ומקבלי החלטות: זינוק חד בתשואות האג"ח הממשלתיות, שעלול להוביל להאטה חדה בצריכה ובהשקעות ברחבי העולם. ברקע, המלחמה באיראן והחשש שהיא תייצר גל אינפלציוני ממושך שמחייב בנקים מרכזיים להעלות ריבית מחדש.
לפי נתוני השוק, עלות הגיוס הממוצעת ל-10 שנים של מדינות ה-G7 – שבע הכלכלות הגדולות בעולם מתקרבת ל-4%, לעומת כ-3.2% בלבד לפני תחילת העימות בסוף פברואר. בארה"ב, תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים טיפסה ל-4.6%, הרמה הגבוהה ביותר זה יותר משנה, בעוד שהתשואה ל-30 שנה חצתה את רף 5.15% – רמה שמשפיעה ישירות על עלויות משכנתאות והלוואות ארוכות טווח.
בוול סטריט מגיבים בזהירות: המדדים המובילים ננעלו בירידות קלות, כאשר חלק מהמשקיעים מזהירים ששוקי המניות עדיין לא מתמחרים באופן מלא את ההשלכות האפשריות של אינפלציה עיקשת ועלויות אשראי גבוהות יותר. בשוק אף מתמחרים כעת סיכוי של כ-50% להעלאת ריבית נוספת מצד הפדרל ריזרב עד סוף השנה – תפנית חדה לעומת ההערכות שקדמו למלחמה, שצפו דווקא הורדת ריבית.
החשש אינו מוגבל לארה"ב. ביפן, תשואת האג"ח ל-30 שנה טיפסה לשיא היסטורי של 4.2%, ובאירופה נרשמו שיאים של יותר מעשור: גרמניה ראתה את תשואת האג”ח ל-10 שנים מטפסת לשיא של 15 שנה, בעוד באיטליה ובצרפת נרשמו עליות חדות אף יותר – תזכורת לרגישות של מדינות בעלות חוב גבוה לעלייה בעלויות המימון.
שרי האוצר של מדינות ה-G7, שהתכנסו בפריז, דנו בין היתר בהשלכות הטלטלה. שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הודה כי "אנחנו כבר לא בתקופה שבה החוב הציבורי אינו נושא לדיון", אמירה שממחישה את הדאגה הגוברת בקרב ממשלות.
עבור ממשלות, החשבון נהיה מורכב: עלויות החוב מזנקות בדיוק בזמן שבו נדרשות הוצאות ביטחוניות, סיוע למשקי בית והשקעות בתשתיות. עבור עסקים ומשקי בית, המשמעות היא הלוואות יקרות יותר – ממימון לרכב ועד הקמת מרכזי דאטה ומפעלי שבבים.
כלכלנים מזהירים כי אם המגמה תימשך, התוצאה עלולה להיות "מחנק הוצאות" גלובלי: ממשלות יקצצו, חברות ידחו השקעות, והצרכנים יצמצמו רכישות. בשוק מקווים כעת לבלימה – ירידה במחירי הנפט, התגברות חשש ממיתון שתחזיר ביקוש לאג"ח, או התערבות של בנקים מרכזיים, אך בינתיים, המשקיעים מביטים במסכי האג"ח לא פחות מאשר במסכי המניות.
