הנשיא טראמפ אמר בתגובה לנתון הגבוה של מדד המחירים לצרכן לחודש מאי – זינוק של 4.2 אחוזים לעומת חודש מאי בשנה שעברה וקצב גבוה פי 2 ויותר מרמת היעד של 2 אחוזים – שהוא אוהב את התוצאה. למה? כי היא תרד אחרי המלחמה. רבים הרימו גבה, אך בטור זה אני מסביר כי יש דברים בגו.
כשאינפלציה עולה, אפילו מזנקת, תוך תקופה קצרה, זו בעיה. כפי שראינו בתקופת הקורונה, אם לא בולמים אותה מיד, היא מתפרצת לרמות גבוהות ביותר ואז חייבים להטיס את הריביות אפילו מהר יותר, כדי לבלום אותה. אם יש התמתנות כלכלית בדרך – היא נדחפת למקום השני. בנק מרכזי יעדיף לטעות עם ריבית "גבוהה מדי" מאשר עם ריבית "נמוכה מדי".
אך במקרה שלפנינו, יש שני גורמים חשובים שעשויים לקצר את ימיו של הגל האינפלציוני הנוכחי שחווה הכלכלה הגדולה בעולם.
ראשית, זו יותר "מכת מחירים" מאשר אינפלציה ממש. בעצם, רק סעיף אחד ממש עולה – האנרגיה. בלעדיו, היה מדד המחירים לצרכן עולה 0.2 אחוז, ולא 0.5 אחוז, בחודש האחרון, או 2.4 אחוזים, ולא 4.2 אחוזים, ב-12 החודשים האחרונים. הספרות אומנם התהפכו, אבל זו כבר תוצאה קרובה מספיק לרמת היעד, כזו שכן תאפשר לבנק הפדראלי להתחשב בהאטה הכלכלית ולהוריד את הריבית.
מכאן, שתרחיש של סיום המלחמה, שכולם לפחות רוצים שיקרה בקרוב, יכול לגרוע חלק ניכר מהזינוק של האינפלציה בתוך מספר חודשים. נכון – ככל שהעימות נמשך, החשש הוא שהשפעת התייקרות האנרגיה תחלחל לחלקים אחרים במדד המחירים לצרכן ואז הסוגייה תהפוך רוחבית יותר. בינתיים, עוד אין לכך סימנים וה"חשוד המיידי" – סעיף המזון, דווקא התמתן ל-0.2 אחוז בחודש האחרון.
הגורם השני מתייחס לכך שסעיף האנרגיה בא מצד ההיצע. כלומר, הוא מתייקר לכל רמה נתונה של הכנסות וביקוש. מ כאן, שהמשך צריכתו לפי הדפוסים שקדמו להתייקרויות מותירה בידי משקי הבית הצרכנים פחות מקורות להוציא על מוצרים אחרים , מה שגורר בהכרח קיטון של הכמות המבוקשת מהם ולוחץ כלפי מטה את מחיריהם.
כעת, עצם התייקרות האנרגיה אמנם מביאה תחילה לעלייה של האינפלציה הכוללת, אך אם תימשך, תגרור תיקון מכיוונם של מוצרים ושירותים אחרים ותבלום אותה. סקרים שנערכו לאחרונה בקרב משקי בית בארה"ב ובמדינות ה-OECD מראים זאת היטב.
לדוגמא, לפי "ספר הבז'" (הסקירה הכלכלית התקופתית של הפדרל ריזרב) נוצר פער דרמטי בהוצאות הצרכנים לפי רמות הכנסה: בעלי ההכנסות הגבוהות עוד מפגינים חוסן, אך משקי הבית בהכנסה בינונית ונמוכה כבר חווים מצוקה פיננסית גוברת בגלל יוקר המחיה. זה מתורגם ישירות לעלייה בשימוש בכרטיסי אשראי, מעבר לרכבי יד שנייה, וגם לעלייה בפיגורים בהלוואות למשכנתאות וצרכנים.
כך קורה שהאינפלציה "תתקשה" לעלות הרבה יותר בכל מקרה. אם המלחמה תימשך – התיקון יבוא מכיוון ירידה בהוצאות על מוצרים ושירותים אחרים ובהתאמה התמתנות של המחירים שלהם.
זו הדרך "המכוערת" שהאינפלציה תתמתן. ואם המלחמה תיעצר, האינפלציה תרד הדרגתית דרך "חריקת בלמים" של סעיף האנרגיה, שתחלחל הדרגתית למחירי מוצרים ושירותים אחרים, שמושפעים ממנה. זו תהייה הדרך "היפה" לעצירת התהליך.
בימים אלו, ממשלות רבות עסוקות בהתחמשות והצטיידות צבאית, מה שמותיר להם פחות מקורות להגדיל את הוצאותיהן האזרחיות ולשפר את מצבת ההכנסות מכל המקורות של משקי הבית. לכן, הן לא תהיינה אלו שיגדילו את היקפי הביקוש הצרכני וימזערו את ההשפעה הממתנת על הצריכה הפרטית של שאר המוצרים והשירותים.
וכך, כמעט הכל יקום וייפול על סעיף האנרגיה – ובכל תרחיש. נקווה שזה ה"יפה" יותר הוא זה שיתממש לבסוף. הנשיא טראמפ, כמובן, יודע זאת.
