במשך שנים נחשבה ויקיפדיה האנגלית לאחד ממקורות הידע המרכזיים והנגישים ביותר בעולם הדיגיטלי, מעין "אנציקלופדיה פתוחה" שמבוססת על עריכה קהילתית ושאיפה לנייטרליות. אולם מאז מתקפת ה-7 באוקטובר, טוענת חוקרת הפוליטיקה של הידע ד"ר שלומית ליר, מתרחש שינוי עמוק באופן שבו מעוצבים ערכים הקשורים לישראל, לציונות ולסכסוך הישראלי-פלסטיני.
בריאיון היא מתארת תהליך הדרגתי שהחל לדבריה כבר לפני יותר מעשור, אך קיבל תאוצה משמעותית לאחר פרוץ המלחמה. לטענתה, קבוצות עורכים ותיקות ומאורגנות הצליחו לצבור השפעה בתוך המערכת, ובכך להשפיע על ניסוחי ערכים רגישים. לדבריה, הדבר מתבטא בשינויים לשוניים ותוכניים בערכים מרכזיים, באופן שלטענתה משנה את המשמעות ההיסטורית של אירועים ואת אופן הצגתם לציבור.
צפו בקטע:
אחת הדוגמאות שמוזכרות בשיח היא ערכים הקשורים לאירועים ביטחוניים ולעימותים בעזה וביישובי הדרום, אשר לפי הטענה עברו עריכות חוזרות שהובילו לשינוי ניסוחים – ממונחים המגדירים מתקפה על אזרחים, לניסוחים כלליים יותר הנתפסים בעיני המבקרים כמחלישים את חומרת האירועים או משנים את נקודת המבט עליהם.
עוד נטען כי בערכים רחבים יותר, כמו זה של הציונות, מתקיימת מגמה של הדגשת פרשנויות ביקורתיות מסוימות, כמו מסגור קולוניאליסטי, על חשבון גישות היסטוריות אחרות הרואות בה תנועה לאומית. לטענת החוקרת, שינוי זה אינו מקרי אלא תוצאה של פעילות מתמשכת של קבוצות עורכים בעלות אג’נדה ברורה, הפועלות בתוך מערכת החוקים הפנימית של ויקיפדיה.
לצד זאת, מציינת ליר כי מנגנוני ההגנה של ויקיפדיה, כמו הגבלת עריכה בערכים רגישים למשתמשים ותיקים בלבד, אינם בהכרח מאזנים את ההשפעה, ולעיתים אף מקבעים את המצב הקיים. לטענתה, הדבר מקשה על הכנסת נקודות מבט נוספות, במיוחד מצד עורכים חדשים או כאלה שאינם חלק מקבוצות פעילות קיימות.
אחד החששות המרכזיים שעולים מהשיחה נוגע להשפעת ויקיפדיה מעבר לפלטפורמה עצמה. מאחר שהאנציקלופדיה משמשת מקור ידע מרכזי עבור מנועי חיפוש וכלי בינה מלאכותית, נטען כי תכנים מוטים עשויים לחלחל גם למערכות חיפוש ולמודלים מבוססי AI, ובכך להשפיע על האופן שבו הציבור הרחב נחשף למידע.
לצד הביקורת, חשוב לציין כי ויקיפדיה פועלת כמיזם קהילתי גלובלי המבוסס על כללי עריכה, מקורות ואימות מידע, וכי מחלוקות סביב ניסוח ערכים פוליטיים והיסטוריים הן חלק מובנה מהפלטפורמה מאז הקמתה. עם זאת, הדיון שמעלה ליר מציף מחדש את השאלה עד כמה מנגנוני הפיקוח והניטרליות מצליחים להתמודד עם נושאים רגישים במיוחד בעידן של קיטוב פוליטי גלובלי.
בסיום הריאיון מדגישה ליר כי בעיניה מדובר בזירה מרכזית לעיצוב תודעה ציבורית, וכי הדיון סביב אופן ניהול הידע הדיגיטלי צפוי להמשיך ולהתרחב במיוחד ככל שמקורות מידע כמו ויקיפדיה הופכים לבסיס גם עבור מערכות בינה מלאכותית.
