מחיר הזהב טיפס לשיא של שבעה שבועות והגיע לסדר גודל של 4,262 דולר לאונקיה. העלייה במחיר המתכת היקרה התרחשה ברקע ירידה בחשש מהעלאת ריבית בארצות הברית, נתוני תעסוקה חלשים יותר והקלה מסוימת בלחצי האנרגיה, כאשר החוזים העתידיים כבר מדברים על 4,300 דולר.
בפינת "POLY-SHUK" בתוכנית "סוגרים שוק" נשאלה השאלה אם מחיר הזהב יחצה את רף ה-4,500 דולר לאונקיה עד סוף אוגוסט. חברי הפאנל, ובהם אוריאל זילברמן, רונן, צחי ואלי, התבקשו לבחור צד בין תרחיש של המשך הראלי לבין אפשרות לתיקון וירידה במחיר.
ממשיכים לעלות או נערכים לתיקון?
אוריאל זילברמן התייצב מצדו של התרחיש החיובי והעריך כי מחיר הזהב אכן יחצה את רף ה-4,500 דולר לאונקיה ושיעורי העלייה יימשכו. מנגד, רונן העריך כי בטווח הקצר של שלושה שבועות קדימה אין גורם מיוחד שמצדיק עלייה נוספת של כ-300 דולר.
עם זאת, רונן ציין כי בטווח הארוך הוא מאמין בזהב כנכס, והסביר כי הנכס הופך בהדרגה לרזרבה עולמית ומגיע לכ-15% מהרזרבות של הממשלות, ממה שהיה קרוב לאפס בעבר, הכל על חשבון הדולר האמריקאי, אך לא בבנק ישראל.
"אין פה תזרים מזומנים, זה אירוע פסיכולוגי"
צחי הצטרף גם הוא לעמדה הסבורה כי המחיר לא יחצה את הרף, וציין כי ייתכן שבטווח הארוך המחיר אף צפוי לרדת, שכן שוק המניות יוכיח את עצמו. גם אלי הצטרף לתרחיש של ירידת מחירים והדגיש את היעדר היסודות הכלכליים מאחורי המסחר בזהב.
לדברי אלי, אין לזהב תזרים מזומנים או מהות כלכלית, אלא רק עלויות תפעול והחזקה, והוא נחשב בעיקר לאירוע פסיכולוגי שבו חופרים מתכת מבור אחד וקוברים אותה בבור חדש, ולכן העריך כי המחיר עשוי לרדת.
