פולין רשמה לאחרונה הישג היסטורי כאשר התוצר המקומי שלה חצה רשמית את רף הטריליון דולר, כשהיא מובילה את האיחוד האירופי עם שיעור צמיחה מרשים של 3.5%. אך האם הקטר הכלכלי של מרכז אירופה מסוגל להמשיך לרוץ בקצב הזה, או שמא שילוב של דמוגרפיה מתכווצת, אינפלציה מתעוררת ותקציבי ביטחון מנופחים עומדים להוביל לבלימה?
בריאיון שנערך בתכנית "כלכלה עולמית" עם ניקולאי טלייסניק, משרטט סבסטיאן סטודולק, סגן נשיא מכון ורשה ליזמות (WEI), את התמונה המלאה של המשק הפולני לשנת 2026, ומסביר מדוע הנס הכלכלי הגדול של מזרח אירופה לשעבר עומד כעת בפני מבחן מבני.
צפו בריאיון המלא:
מודל השוק החופשי שדוחף קדימה – וסכנת הגירעון הממשלתי
סטודולק מסביר כי היסוד האמיתי לזינוק של פולין בטווח הארוך הוא המחויבות ההיסטורית שלה לפתיחות כלכלית ויציבות רגולטורית, שהחלה מיד עם התפרקות הגוש הסוציאליסטי ב-1989. בעוד שמדינות אחרות שהשתחררו מהשליטה הסובייטית נטו להתנסות במדיניות התערבותית או בהגבלות סחר, פולין בחרה בקו ליברלי מובהק ורשמה התאוששות מהירה ממשברים גלובליים בזכות השתלבותה העמוקה בשרשראות הערך הבינלאומיות.
"בכל שנה פתחנו עוד ועוד שערים לכניסת הון זר, להשקעות, לבניית מפעלים והרחבת כושר הייצור", מציין סטודולק. "המדיניות הכלכלית שלנו הייתה יציבה ועקבית מאוד לאורך השנים, וזה קרה ללא קשר לשאלה האם הימין או השמאל ישבו בשלטון באותו רגע".
אלא שלצד הצמיחה המהירה, המשק הפולני מתחיל להתמודד עם לחצים פנימיים לא פשוטים. מדד "עושר הלאומים" (Wealth of Nations Index) שמפרסם המכון מדי שנה חושף מגמה מדאיגה: בשנה האחרונה המגזר הפרטי בפולין דווקא התכווץ, בזמן שהמגזר הציבורי רשם התרחבות משמעותית.
מדד המחירים לצרכן מטפס שוב לכיוון 3.6% בשל עליית מחירי האנרגיה בעולם, והממשלה שוקעת עמוק מדי לתוך בוץ פיסקלי עם גירעון מתוכנן של כ-7% לשנה הקרובה. "הוצאות הממשלה שלנו מהוות כיום יותר ממחצית מהתוצר כולו", מזהיר סטודולק. "זהו נתון גבוה מדי שיוצר חוסר יציבות ומדליק נורות אזהרה אדומות לטווח הארוך".
מלכודת האבטלה המדומה וההוצאות הביטחוניות
על הנייר, פולין נהנית מאחד משיעורי האבטלה הנמוכים ביותר באירופה, העומד על כ-3% בלבד. עם זאת, סטודולק מנפץ את האופטימיות ומבהיר כי הנתון הקיצוני הזה אינו נובע רק מצמיחה אורגנית, אלא ממשבר דמוגרפי חריף של אוכלוסייה מזדקנת ומתכווצת, כאשר שיעור הפריון במדינה צנח לרמה של כילד אחד בלבד לאישה בגיל הפריון.
לשם השוואה, הוא מזכיר את מדינת ישראל שבה שיעור הפריון גבוה משמעותית ועומד על כשלשה ילדים לאישה: "בשנה האחרונה איבדנו כ-200 אלף איש בשוק העבודה שיצאו מהמעגל, ואין לנו מספיק כוח אדם חדש או פוטנציאל הגירה שיכול למלא את הפערים האלו".
האתגר המבני הזה מקבל תפנית דרמטית לנוכח המציאות הגיאופוליטית במזרח אירופה. פולין מקצה כיום שיא של 4.8% מהתוצר שלה לצרכי ביטחון – השיעור הגבוה ביותר מבין כל מדינות ברית נאט"ו. למרות שקובעי המדיניות בוורשה הצליחו להשיג מהאיחוד האירופי החרגה זמנית של תקציבי החירום הללו מנוהל הגירעון המופרז, סטודולק מצביע על המחיר הכבד שהכלכלה האזרחית משלמת בפועל על מהלך המיליטריזציה: "הצבא שלנו גייס כ-100 אלף איש במהלך השנתיים האחרונות. מדובר ב-100 אלף עובדים שיצאו לחלוטין מהשוק הפרטי ועברו למגזר הציבורי-צבאי.
חשוב להבין שלא מדובר כאן רק בלוחמים, אלא בעיקר בבעלי מקצועות אזרחיים שהצבא צריך. האנשים האלה עברו למגזר שאינו יצרני במהותו, והם אינם מסוגלים לתרום יותר לצמיחת התוצר של המדינה".
הוא מדגיש כי אף גורם בפולין אינו מערער על נחיצות ההשקעה הדרמטית בביטחון, אך השאלה הגדולה של המומחים היא שאלת היעילות של הכסף. "רכישת ציוד צבאי לבדה אינה מספיקה", מסכם סטודולק. "כדי לבנות כוח אמיתי, הממשלה חייבת לוודא שכל המערכות מסונכרנות ומסוגלות להשתלב בתוך המערך של נאט"ו, לצד שיפור איכותי של מערכת החינוך שתדע להכשיר עובדים לחברות מודרניות, ולא לפסי ייצור מיושנים. ללא רפורמות גמישות בשוק העבודה והעלאת הפריון, הראלי המפואר של פולין עלול למצוא את עצמו בפני תקרת זכוכית קשיחה".
