המתווה החדש ברכש הגומלין מראה כי הממשלה משנה כיוון ומחייבת חברות זרות להשקיע בטכנולוגיה ובידע בישראל.
משרדי הכלכלה והאוצר משיקים תוכנית חדשה המשנה לחלוטין את הדרך שבה חברות בינלאומיות משקיעות בארץ. עד היום, כשחברה זרה זכתה במכרז ממשלתי גדול, היא הייתה מחויבת לקנות מוצרים ישראליים כ"פיצוי", במה שמכונה רכש גומלין.
בשנתיים האחרונות: חברות זרות התחייבו לרכש גומלין בישראל בהיקף של 1.7 מיליארד דולר
כעת, המדינה עוברת למודל חדש שבו במקום לקנות מוצרים פשוטים, החברות הזרות יחויבו להביא איתן ידע מקצועי, להעביר טכנולוגיות מתקדמות ולפתוח שווקים חדשים לעסקים מקומיים.
בכל שנה, היקף המכרזים הממשלתיים הללו מייצר התחייבויות להשקעה בגובה של 600 מיליון עד מיליארד דולר. בפועל, החברות הזרות משקיעות בישראל סכומים גבוהים בהרבה שמגיעים ל-3 עד 5 מיליארד דולר בשנה, סכום עצום שדוחף קדימה את הכלכלה הישראלית.
התוכנית החדשה מציעה לחברות הזרות מנגנון פשוט, לפיו ככל שהן ישקיעו בדברים חשובים ואיכותיים יותר למדינה, כך הממשלה תפחית להן מהחובה הכוללת שלהן להוציא כסף בארץ.
האוצר מיישר קו עם הרפורמה הבינלאומית: קבע מס מינימלי של 15% על רווחי החברות הזרות הפועלות בארץ
המדינה הגדירה ארבעה תחומים מרכזיים שבהם היא רוצה שהחברות הזרות ישקיעו:
התחום הראשון הוא פיתוח וטכנולוגיה, הכולל העברת ידע ומחקר שיעזרו למפעלים וחברות בארץ להשתדרג.
התחום השני הוא השקעה בסטארט-אפים, באמצעות הזרמת כספים לקרנות ישראליות שתומכות בחברות צעירות ובעסקים קטנים.
התחום השלישי מתמקד בהקמת פעילות בארץ על ידי בניית מפעלים, רכישת ציוד מתקדם ויצירת מקומות עבודה חדשים.
התחום הרביעי הוא קניות מקומיות וייצוא, שנועד לשלב חברות ישראליות ברשתות השיווק העולמיות ולפתוח עבורן דלתות בחו"ל. כדי למנוע מחלוקות, הממשלה משיקה מחשבון דיגיטלי מיוחד שיאפשר לחברות הזרות לדעת בדיוק איזו הנחה הן יקבלו על כל השקעה עוד לפני הגישה למכרז.
שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, הסביר: "במקום לראות ברכש הגומלין חובה על הנייר בלבד, המדינה הופכת אותו למנוע צמיחה אמיתי שיכוון השקעות חכמות לחדשנות, לפריפריה ולעסקים קטנים".
בכירי משרד הכלכלה והאוצר הוסיפו כי המודל החדש יוצר סביבת עבודה ברורה ונוחה לחברות הבינלאומיות, מסיר מכשולים בירוקרטיים ויסייע לתעשייה הישראלית לעבוד בצורה הדוקה עם השחקנים הגדולים ביותר בעולם.
