מערכת הקוד הפתוח הפופולרית להרצת סוכני בינה מלאכותית באופן עצמאי, OpenClaw, השיקה את גרסה 2.0. מדובר בעדכון הגדול ביותר של המערכת מאז השקתה, אשר מתמקד בפישוט חוויית השימוש ובשדרוג הממשק. עם זאת, העדכון מעורר ביקורת רבה סביב ההתמודדות של המערכת עם סיכוני אבטחה חמורים.
הגרסה החדשה מציגה תהליך התקנה פשוט משמעותית, המאפשר למשתמשים להגיע במהירות לשיחה הראשונה עם הסוכן ולהשלים את ההגדרות מולו. בנוסף, אפליקציית הדפדפן עברה עיצוב מחדש המציג שיחות בסרגל צד, בדומה לשירותים מוכרים בשוק. העדכון כולל גם אפשרות לסשנים משותפים בענן, המאפשרים לצוותים לעבוד במשותף מול אותו סוכן.

מהם סיכוני האבטחה של הסוכנים?
מאז השקת המערכת בנובמבר 2025, היא ספגה ביקורת רבה בשל הסיכונים הכרוכים במתן הרשאות רחבות לסוכני בינה מלאכותית. סוכן שמקבל גישה למערכות, לחשבונות ולמידע אישי עלול לבצע פעולות שלא התכוון אליהן המשתמש, או לנצל הרשאות שניתנו לו באופן רחב מדי, דבר המעלה שאלות קשות לגבי רמת הבטיחות.
עוד באותו הנושא
האם הגרסה החדשה בטוחה יותר?
בגרסה 2.0 נוספו אמנם מנגנוני אבטחה, אך הם אינם מספקים בידוד מלא. מנגנון הסשנים המשותפים אינו מיועד לשמש כגבול אבטחה בין משתמשים, ועל הארגונים לוודא בעצמם שהמערכת אינה מעניקה גישה בלתי רצויה למידע. בנוסף, מנגנון שמירת הסיסמאות החדש אינו מצפין את הנתונים המאוחסנים, וההגנה עליהם תלויה בהרשאות מערכת הקבצים המקומית.
הגרסה החדשה כוללת גם סביבת ארגז חול, המכונה סנדבוקס, שנועדה לבודד קוד שאינו מהימן. מדובר בשכבת הגנה חשובה במיוחד במערכת שמאפשרת לסוכנים לפעול מול קוד חיצוני, אלא שסביבה זו כבויה כברירת מחדל. המשמעות היא שהמשתמשים נדרשים להבין את הסיכונים ולהפעיל באופן יזום את מנגנוני ההגנה השונים.

בסופו של דבר, השדרוג הופך את המערכת לנגישה ונוחה יותר, אך לא בהכרח לבטוחה יותר כברירת מחדל. הפישוט הזה עשוי להגדיל את מספר המשתמשים שמפעילים סוכנים בעלי הרשאות משמעותיות מבלי להבין את הסיכונים. עבור מי שמחבר את הסוכן למערכות רגישות, ההמלצה היא לבחון היטב את ההרשאות ולהפעיל את שכבות ההגנה.