גוגל פרסמה מתודולוגיה חדשה למדידת ההשפעה הסביבתית של שימוש במודלי בינה מלאכותית, עם נתונים מפורטים על הצריכה האנרגטית, המים והפליטות. לפי החברה, פקודת טקסט אחת ב-Gemini צורכת 0.24 ואט-שעה, פולטת 0.03 גרם פחמן דו-חמצני ומשתמשת ב-0.26 מיליליטר מים – כמות זעירה אך משמעותית בהיקפים של מיליארדי שאילתות.
בגוגל השוו את צריכת האנרגיה של פקודה אחת לצפייה בתשע שניות בטלוויזיה. לפי החברה, במהלך שנה אחת בלבד ירדה צריכת האנרגיה של פקודה ממוצעת פי 33 וטביעת הרגל הפחמנית ירדה פי 44, במקביל לשיפור באיכות התשובות.
ההשוואה מול ChatGPT מצביעה על צריכה גבוהה יותר במודל המתחרה: 0.34 ואט-שעה וכמות מים גדולה יותר לכל שאילתה.
הדיון סביב ההשלכות הסביבתיות מתרחב על רקע הערכות כי טכנולוגיות בינה מלאכותית יתרמו לצמיחה עולמית של 7% בתוצר בתוך עשור, אך במקביל יעמיסו על מערכות החשמל והמים. מחקר של MIT מצביע על כך שמרכזי נתונים צורכים כמויות גדולות של מים לקירור החומרה – מה שעלול להכביד על מערכות עירוניות ולפגוע במאזנים אקולוגיים.
לפי דוח GAO שפורסם באפריל, מרכזי נתונים חדשים צורכים בין 100 ל-1000 מגה-ואט – היקף השווה לצריכת חשמל של 80 אלף עד 800 אלף בתים. נכון לעכשיו, אין רגולציה המחייבת חברות לדווח על צריכת האנרגיה והמים של מערכות בינה מלאכותית, על אף העלייה בשימוש ובדרישה למידע שקוף.
