בזק פרסמה היום (רביעי) את דוח האינטרנט השנתי ל-2025, שבודק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי. הדוח מצא שבתוך שלוש שנים בלבד 92% מהישראלים משתמשים לפחות בכלי AI אחד. לשם השוואה, לוואטסאפ נדרש עשור כדי להגיע לכ-90% אימוץ, וקניות אונליין רשמו אימוץ של 90% רק לאחר כ-20 שנה.
הישראלי הממוצע הרחיב את סל הכלים בו הוא משתמש: מ-1.8 כלים ב-2024 ל-2.7 כלים ב-2025. ChatGPT מוביל, אך נרשמת עלייה בשימוש ב-Gamm ,Perplexity ,Gemini ,Canva. יתרה מזו, אחד מכל חמישה ישראלים כבר משלם על מנוי לכלי בינה מלאכותית.
זמן השימוש בכלים אלו מחליף שימושים אחרים: בקרב 50% מהציבור הוא בא על חשבון גלישה, אצל 35% הוא בא על חשבון רשתות חברתיות, ועבור 33% הוא מחליף זמן צפייה בשירותי סטרימינג ווידאו.
למרות האימוץ הרחב, הישראלים נוקטים בזהירות שהולכת וגוברת בכל הנוגע לפרטיות ולשליטה במידע: 58% מהם נמנעים מלשתף עם ה- AI מידע אישי מחשש שהוא ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה, ו-42% אף חוששים לחלוק איתו רעיונות, כאשר 14% מבני הנוער מדווחים שכבר חוו מקרה שבו ה-AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו.
עם זאת, נמצא כי הישראלים סומכים על הבינה מלאכותית יותר מעל חברים ומשפחה: 38% מהצעירים טוענים שה-AI מבין אותם טוב יותר מהאנשים המשמעותיים בחייהם ו-21% מהנוער אפילו מפתחים אליו רגשות.
הכלים הללו אפילו תפסו את מקומם של הרופאים: 38% מהציבור קיבלו ב־2025 עצה רפואית מ-AI, לעומת 19% בלבד בשנת 2024 – עלייה של כ-100% תוך שנה אחת. כמו כן, 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מדווחים כי פנו לכלים הללו לקבלת סיוע נפשי או רגשי. אולם 30% מהבוגרים ו-37% מבני הנוער קיבלו עצה אישית שהתבררה כשגויה.
כמו כן, 67% לא מצליחים לזהות אם טקסט או תמונה ברשתות נוצרו ע"י אדם או מכונה, ואילו -71% רוצים שחומר שנוצר ב-AI יהיה מסומן.
במרחב ההורות נרשמת כניסה עמוקה של ה-AI כשכבת סיוע יומיומית: למעלה משליש מההורים (35%) מתייעצים איתו בענייני חינוך הילדים, ו-45% משתמשים בו ליצירת רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות. יתרה מזו – כרבע מההורים דיווחו שה-AI הופך אותם להורים טובים יותר.
גם העסקים הקטנים הבינו את הפוטנציאל בשימוש בכללים הללו: קרוב למחצית מהעצמאים בישראל (46%) עובדים עם AI וכ-18% אף משלמים עליו.
בשטח כבר נבנית "שכבת הוראה" חדשה סביב AI – מהפכה אותה מובילים דווקא הילדים. 48% מהם מדווחים שאין יום בלי שימוש בבינה מלאכותית לטובת לימודים, ו-69% מהנוער אומרים שה-AI הופך אותם להיות טובים יותר בלימודים. מנגד, 35% מהבוגרים ו־41% מהנוער סבורים שהמערכת לא מעודדת שימוש ב-AI ותחושת הביטחון במערכת החינוך ממשיכה להיפגע.
79% מהנסרים מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים,ו-61% חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך. מצד שני, הישראלים מביעים תקווה ותועלת ברורה כש-41% מהם מאמינים שהיתרונות יגברו על החסרונות, ו-36% סבורים שה-AI יוביל את האנושות לעתיד חיובי.
בנוסף, ניכרת קריאה ברורה לבלמים ואיזונים לפיה 84% מהציבור הישראלי מעוניין ברגולציה ופיקוח גלובלי על תחום הAI, זאת לצד מחויבות אישית שמגיעה מבני הנוער ש-23% מהם מצפים גם לשימוש מוסרי וחברתי בטכנולוגיה מצד המשתמשים עצמם.
