התוכנית של גרמניה לפיתוח קבוצת לוויינים בשווי של כ-11.6 מיליארד דולר, מעוררת חששות בקרב חברי הפרלמנט של האיחוד האירופי הנוגעות לפיצול המאמצים והעלויות בשל תכנית חלל מקבילה, כך דיווחה בלומברג בתחילת החודש.
גרמניה עתידה להקים כ-100 לוויינים במסלול נמוך סבב כדור הארץ שמותאמת לצרכי התקשורת הצבאית של גרמניה, כך לפי מקורות. שותפי הפרויקט הן חברות מובילות בתחום ההגנה והתעופה ביניהן Rheinmetall, OHB ו-Airbus.
אנליסטים סבורים כי המערכת הגרמנית תפתח טכנולוגיה דומה לפלטפורמת הלוויינים SpaceX של אילון מאסק, שתרמה רבות במלחמה באוקראינה, אך תהיה בהיקף מצומצם הרבה יותר בהשוואה ל-10,000 הלוויינים של מאסק.
חברי הפרלמנט של האיחוד מזהירים כי יצירת מערכת נפרדת עלולה לגרום לכפילויות ולאי-תיאום בעבודה, פגיעה במאמץ להקמת יכולות הגנה משותפות ולהביא לעלויות גבוהות יותר.
הפרויקט הגרמני מתגבש במקביל לתוכנית האירופית לפרוס כ-290 לוויינים עד 2029 במטרה לתמוך בתקשורת ובביטחון האיחוד ולהקים מערכת לוויינית מאוחדת לתקשורת צבאית או אסטרטגית. התוכנית האירופית IRIS², מוערכת בשווי של כ-12.3 מיליארד דולר ומהווה אבן יסוד במאמצי הגוש להשגת עצמאות אסטרטגית בתחום ההגנה.
בניגוד לרשת הלוויינים הגרמנית, מערכת ה- IRIS² תכלול גם לוויינים מסחריים, מעבר לצבאיים.
תקשורת צבאית בעידן המודרני הינה קריטית להבטחת יכולות ההגנה של המדינה ויישום משימות באופן מוצלח אך ישנה חשיבות ביצירת תיאום בין פרויקטים לאומיים למסגרות האיחוד האירופי.
כריסטוף גרודלר, חבר פרלמנט אירופי מזהיר כי "פיצול משאבים הוא לעיתים נדירות השימוש היעיל ביותר בכספי הציבור".
הפער הפוטנציאלי בין האינטרסים הצבאיים של גרמניה לבין החזון הקולקטיבי של האיחוד האירופי מבליט את האתגרים שבהתאמת הריבונות, העלויות והקוהרנטיות האסטרטגית במסגרת הגוש בן 27 המדינות.
מנגד, נציג של מפלגת Alternative for Germany (AfD), סבור כי כפילויות אינן בזבוז של כסף, אלא מרכיב חיוני בהקניית מדיניות ביטחון לאומית.
הסוגייה מתחברת לדיון רחב בנוגע לאיזון בין שילוב הכוחות באיחוד לבין שמירה על יכולות עצמיות ואינטרסים פנימיים. ההשקעה מגיעה על רקע עלייה במתחים גיאו-פוליטיים ומדגישה את החשיבות של נכסים שנמצאים בחלל ומשמשים למטרות צבאיות, אזרחיות או מדעיות, שזכו לתאוצה בשנים האחרונות.
